HE/BG 17.11

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק שבע עשרה: סוגי האמונה
ב.ג. 17.10 ב.ג. 17.10 - ב.ג. 17.12 ב.ג. 17.12
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 11

अफलाङ्क्षिभिर्यज्ञो विधिदृष्टो य इज्यते ।
यष्टव्यमेवेति मनः समाधाय स सात्त्विकः ॥११॥
אַפְּהַלָאקָאנְֹקְשׁיבְּהיר יַגְ׳נֿוֹ וידְהי-דישְׁטוֹ יַה איגְ׳יַתֵא
יַשְׁטַוְיַם אֵוֵתי מַנַהּ סַמָאדְהָאיַה סַה סָאתְתְויקַהּ

מילה אחרי מילה

אַפְּהַלַה-אָקָאנְֹקְשׁיבְּהיהּ—על-ידי משוללי התשוקה לתוצאה; יַגְ׳נַֿהּ—הקרבה; וידְהי-דישְׁטַהּ—על-פי הוראות הכתובים; יַהּ—אשר; איגְ׳יַתֵא—מבוצעת; יַשְׁטַוְיַם—חייבת להתבצע; אֵוַה—בוודאי; איתי—כך; מַנַהּ—את המֶחשָב; סַמָאדְהָאיַה—בייצבו; סַהּ—זאת; סָאתְתְויקַהּ—במידת הטובות.

תרגום

בהקרבות, זו שמתבצעת על-פי הוראות הכתובים, מתוך חובה וללא ציפייה לגמול, היא מטבע הטובות.

התעמקות

לרוב מבצעים הקרבות מטעמים אישיים כלשהם. אולם כאן נאמר שאל לו למניע שכזה להתערב בהקרבה. זו צריכה להתבצע מתוך חובה. טקסי הפולחן למשל, שנערכים במקדשים או בכנסיות – תכליתם לרוב הוא רווח חומרי כלשהו, אלא שזה לא במידת הטובות. ההליכה למקדש או לכנסיה צריכה להתבצע מתוך חובה. צריך גם לחלוק שם כבוד לאישיות אלוה ולהגיש לו פרחים ומאכלים שונים, שלא למען רווח חומרי. אנשים אינם מוצאים טעם בהליכה למקדש רק כדי לסגוד לאלוהים; אלא שהכתובים אינם מורים על סגידה לצורך רווח כלכלי; מטרתה היא – מתן כבוד למֻוּרְתי. בדרך זו מתעלה הסוגד לטובות. אדם תרבותי אמור לציית לכללי הכתובים ולהוקיר את אישיות אלוה.


ב.ג. 17.10 ב.ג. 17.10 - ב.ג. 17.12 ב.ג. 17.12