HE/BG 17.3
פסוק 3
- सत्त्वानुरूपा सर्वस्य श्रद्धा भवति भारत ।
- श्रद्धामयोऽयं पुरुषो यो यच्छ्रद्धः स एव सः ॥३॥
- סַתְתְוָאנוּרֻוּפָּא סַרְוַסְיַה שְׂרַדְדְהָא בְּהַוַתי בְּהָארַתַה
- שְׂרַדְדְהָא-מַיוֹ ׳יַםּ פּוּרוּשׁוֹ יוֹ יַץ׳-צְ׳הְרַדְדְהַהּ סַה אֵוַה סַהּ
מילה אחרי מילה
סַתְתְוַה-אַנוּרֻוּפָּא—בהתאם לקיום; סַרְוַסְיַה—של כל אחד; שְׂרַדְדְהָא—אמונה; בְּהַוַתי—נהיית; בְּהָארַתַה—הו בן בְּהַרַתַה; שְׂרַדְדְהָא—באמונה; מַיַהּ—מלא; אַיַם—זה; פּוּרוּשַׁהּ—ישות החיים; יַהּ—אשר; יַת—זה; שְׂרַדְדְהַהּ—אמונה; סַהּ—כך; אֵוַה—בוודאי; סַהּ—הוא.
תרגום
הו בן בְּהַרַתַה, אמונתו של אדם היא תולדת המידות שמשפיעות עליו. נאמר שישות החיים מפתחת אמונתה בהתאם למידות החומריות שחוברות לה.
התעמקות
כל אחד מחזיק באמונה כלשהי, שיכולה להיות בטובות, בלהיטות או בבערות, בהתאם לטבע שרכש. בהתאם לאמונתו הוא גם בוחר עם מי להתרועע. מכל מקום, ישויות החיים הן במקורן חלקיקים של אישיות אלוה. זה נאמר בפרק ה-15 . מכאן שבמקור אלה נשגבות למידות הטבע החומרי כולן. אולם בשעה שהן באות במגע עם הטבע החומרי והופכות מותנות, הריהן שוכחות את יחסיהן עם אלוהים. הן יוצרות להן אז מעמד עצמאי, תולדת התרועעותן עם היבטי הטבע השונים. מכל מקום, אמונתן המלאכותית וקיומן הם חומריים לגמרי. רשמים מסוימים, או תפיסות חיים כלשהן, מכתיבים אמנם את פעילותן בחיים, אלא שבמקורן הן נירְגוּנַּה, או נשגבות. מכאן שחידוש יחסיהן עם אלוהים מצריך התנקות מאותה זוהמה חומרית שצברו. תודעת קְרּישְׁנַּה מהווה נתיב החזרה היחיד שמשולל כל פחד. מי ששרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה, התעלותו לשלב השלמות מובטחת. לעומת זאת, מי שאינו נוקט בנתיב ההגשמה עצמית כפוף כליל למידות הטבע.
המילה שְׂרַדְדְהָא, או "אמונה", היא רבת משמעות בפסוק זה. זו במקורה נובעת ממידת הטובות. אפשר להאמין באל-למחצה או באלוהים נברא כלשהו, או אפילו ביציר הדמיון. אמונה איתנה מופקת מפעילות במידת הטובות. אולם שום פעולה בחיים המותנים אינה טהורה לחלוטין, אלא מעורבת; לא קיימת טובות טהורה, שהרי טובות שכזו היא נשגבת. ומי ששרוי בטובות טהורה מבין את טבעו של האל. אמונה שאינה שרויה בטובות טהורה נתונה לטומאתן של שאר מידות הטבע, וטומאה זו מתפשטת ללב. מכאן שמצב הלב ומגעו עם המידות המסוימות, הוא שמכתיב את אמונתו של האדם; מי שליבו בטובות, גם אמונתו בטובות; מי שליבו בלהיטות, גם אמונתו בלהיטות; ומי שליבו שרוי בחשיכה ואשליה, הרי שגם אמונתו מוכתמת בהן. משום כך רבות האמונות בעולם, ובהתאם להן גם סוגי הדתות וסוגי הפולחן. מכל מקום, העיקרון האמיתי של האמונה הדתית מעוגן במידת הטובות הטהורה. ומכאן שריבוי העקרונות הדתיים בעולם מקורו בטומאת הלב. ריבוי דרכי הסגידה בעולם מקורו בסוגי האמונה השונים.