HE/BG 18.47

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק שמונה עשרה: שלמות הפרישות
ב.ג. 18.46 ב.ג. 18.46 - ב.ג. 18.48 ב.ג. 18.48
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 47

श्रेयान्स्वधर्मो विगुणः परधर्मात्स्वनुष्ठितात् ।
स्वभावनियतं कर्म कुर्वन्नाप्नोति किल्बिषम् ॥४७॥
שְׂרֵיָאן סְוַה-דְהַרְמוֹ ויגוּנַּהּ פַּרַה-דְהַרְמָאת סְו-אַנוּשְׁטְהיתָאת
סְוַבְּהָאוַה-נייַתַםּ קַרְמַה קוּרְוַן נָאפְּנוֹתי קילְבּישַׁם

מילה אחרי מילה

שְׂרֵיָאן—טוב יותר; סְוַה-דְהַרְמַהּ—עיסוקו האישי של האדם; ויגוּנַּהּ—מבוצע באופן לא מושלם; פַּרַה-דְהַרְמָאת—מעיסוקו של אחר; סוּ-אַנוּשְׁטְהיתָאת—מבוצע בשלמות; סְוַבְּהָאוַה-נייַתַם—נקבעת בהתאם לטבעו האישי של האדם; קַרְמַה—עבודה; קוּרְוַן—בבצעו; נַה—לעולם לא; אָפְּנוֹתי—משיג; קילְבּישַׁם—תגובות לחטאים.

תרגום

מוטב לו לאדם לעסוק במשלח ידו, אפילו לא בשלמות, מאשר לבצע בשלמות עבודתו של אחר. שהרי אותן חובות שנקבעו לו לאדם על-פי טבעו אינן גוררות תגובות נפשעות לעולם.

התעמקות

החובות המקצועיות נידונו כבר בפרקים קודמים. חובותיהם של בְּרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה, וַיְשְׂיַה ושֻׂוּדְרַה נובעות מהמידות השונות שלהם. אין לחקות עבודתו של אחר. מי שנמשך מטבעו לעבודת השֻׂוּדְרַה, אל-לו לבקש באופן מלאכותי להיות בְּרָאהְמַנַּה, גם אם נולד למשפחת בְּרָאהְמַנּים. על הכול לדבוק בטבעם שלהם, שהרי שום עבודה אינה פסולה, אם מבוצעת בשירות האל. עבודתו של בְּרָאהְמַנַּה היא במידת הטובות, ומכאן שמי שאינו שרוי במידה זו, אל-לו לחקותה ולפעול כמו בְּרָאהְמַנַּה. עבודתו של קְשַׁתְרייַה, או איש המנהל, כרוכה במעשים נתעבים רבים; עליו להשתמש באלימות ולהרוג את אויביו. לעיתים עליו גם לשקר במגעיו המדיניים. אולם אף שאלימות וצביעות הן בנות לווייתה של פוליטיקה, אל-לו לקְשַׁתְרייַה לנטוש את עיסוקו ולנסות ולבצע חובותיו של בְּרָאהְמַנַּה.

על העיסוקים כולם להתקדש לסיפוקו של אלוהים. אַרְג'וּנַה למשל, אף שהיה קְשַׁתְרייַה, היסס להילחם באויביו. אולם כאשר הקרב הוא למען קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה, אין כל חשש להידרדרות. גם בעסקים נאלץ לעיתים הסוחר לשקר לצורך רווח. הוא אומר, "לקוח נכבד, בשבילך אני מוותר על כל רווח." אולם ללא רווח אינו יכול להתקיים. זהו שקר פעוט. מכל מקום, אל-לו לסוחר לזנוח את עיסוקו, בגלל שזה כרוך באמירת שקרים, ולעסוק בעבודתו של בְּרָאהְמַנַּה. זה לא מומלץ. מכאן שכל אחד – בְּרָאהְמַנַּה, קְשַׁתְרייַה, וַיְשְׂיַה או שֻׂוּדְרַה – אמור לשרת את אישיות אלוה באמצעות עבודתו. אפילו בְּרָאהְמַנַּה נאלץ לעיתים להרוג חיות בהקרבות ובטקסי פולחן שונים. בדומה לכך, בשעה שקְשַׁתְרייַה הורג את אויבו, מעשהו אינו כרוך בחטא. נושא זה נדון כבר בהרחבה בפרק השלישי; על הכול לפעול למען יַגְ'נַֿה, או וישְׁנּוּ, אלוהים, אך מי שעושה דבר לצורך עינוג חושים אישי – משתעבד. המסקנה היא שעל הכול לעסוק על-פי המידות הטבעיות להם. עליהם גם להקדיש את עבודתם לסיבה העליונה – לשירותו של אלוהים.


ב.ג. 18.46 ב.ג. 18.46 - ב.ג. 18.48 ב.ג. 18.48