HE/BG 2.27
פסוק 27
- जातस्य हि ध्रुवो मृत्युर्ध्रुवं जन्म मृतस्य च ।
- तस्मादपरिहार्येऽर्थे न त्वं शोचितुमर्हसि ॥२७॥
- גָ׳אתַסְיַה הי דְהְרוּווֹ מְרּיתְיוּר דְהְרוּוַםּ גַ׳נְמַה מְרּיתַסְיַה צַ׳ה
- תַסְמָאד אַפַּריהָארְיֵא ׳רְתְהֵא נַה תְוַםּ שׂוֹצ׳יתוּם אַרְהַסי
מילה אחרי מילה
גָ׳אתַסְיַה—של הנולד; הי—אכן; דְהְרוּוַהּ—עובדה; מְרּיתְיוּהּ—המוות; דְהְרוּוַם—אף היא עובדה; גַ׳נְמַה—הלידה; מְרּיתַסְיַה—של המת; צַ׳ה—גם; תַסְמָאת—על כן; אַפַּריהָארְיֵא—בלתי נמנע; אַרְתְהֵא—בעניין; נַה—אין; תְוַם—אתה; שׂוֹצ׳יתוּם—להצטער; אַרְהַסי—צריך.
תרגום
מי שנולד, סופו למות, ולאחר מותו, ישוב וייוולד. בצע איפוא ללא צער, את חובתך הבלתי נמנעת.
התעמקות
המעשים בחיים אלה מכתיבים את הלידה הבאה. מוות פירושו תום מערכת פעילות אחת, ואז שבים ונולדים למערכת פעילות נוספת. בדרך זו מתגלגלת הנשמה ללא מוצא, במחזוריות של לידה ומוות. מכל מקום, הבנת המחזוריות הזו אינה מעודדת רצח מיותר, שחיטה או מלחמה, אף שאלימות ומלחמה מהוות גורם הכרחי בחברה האנושית לצורך שמירת החוק והסדר.
הקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה, היה רצונו של העליון, ומכאן שהיה בלתי נמנע, וחובתו של קְשַׁתְרייַה היא להילחם למטרה צודקת. מאחר שאַרְג'וּנַה ביצע את חובתו, מדוע לחשוש או לבכות על מות מקורביו? הימנעות ממילוי חובתו מהווה בעצמה הפרת חוק וגוררת תגובות נפשעות, שמהן כה פחד. גם אם יימנע מקרב לא יציל את קרוביו ממוות, אולם יאלץ להידרדר ולשלם על בחירתו המוטעית.