HE/BG 2.56

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 56

दुःखेष्वनुद्विग्नमनाः सुखेषु विगतस्पृहः ।
वीतरागभयक्रोधः स्थितधीर्मुनिरुच्यते ॥५६॥
דוּהְּקְהֵשְׁו אַנוּדְויגְנַה-מַנָאהּ סוּקְהֵשׁוּ ויגַתַה-סְפְּרּיהַהּ
וִיתַה-רָאגַה-בְּהַיַה-קְרוֹדְהַהּ סְתְהיתַה-דְהִיר מוּניר אוּצְ׳יַתֵא

מילה אחרי מילה

דוּהְּקְהֵשׁוּ—בשלושת סוגי המצוקות; אַנוּדְויגְנַה-מַנָאהּ—מֶחשָבו אינו מתערער; סוּקְהֵשׁוּ—באושר; ויגַתַה-סְפְּרּיהַהּ—אינו מעוניין; וִיתַה—משוחרר; רָאגַה—מהתקשרות; בְּהַיַה—מפחד; קְרוֹדְהַהּ—מכעס; סְתְהיתַה-דְהִיהּ—בעל מֶחשָב יציב; מוּניהּ—חכם; אוּצְ׳יַתֵא—נקרא.

תרגום

מי שנפשו אינה מתערערת גם בפקוד אותו שלוש המצוקות, ובעת שמחה עליצותו אינה מעבירה אותו על דעתו, מי שפטור מהתקשרות, מפחד ומכעס – אדם כזה נקרא חכם בעל מֶחשָב יציב.

התעמקות

המילה מוּני פירושה מי שמעסיק מֶחשָבו ברעיונות ספקולטיביים לאינספור, מבלי להגיע למסקנה ממשית. נאמר שכל מוּני מחזיק בהשקפה משלו, ואם דעתו אינה שונה מזו של מוּנים אחרים, הרי שאינו מוּני במלוא מובן המילה. נָאסַוּ רּישׁיר יַסְיַה מַתַםּ נַה בְּהינְנַם (מַהָאבְּהָארַתַה וַנַה-פַּרְוַה 313.117). מכל מקום, הסְתְהיתַה-דְהִיר מוּני שנזכר כאן, שונה. הוא זונח כל נסיון לחדש ולהמציא רעיונות, ושרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה תמיד. הוא נקרא פְּרַשָׂאנְתַה-ניהְּשֵׂשַׁה-מַנוֹ-רַתְהָאנְתַרַה (סְתוֹתְרַה-רַתְנַה 43), או מי שפסח על שלב החשיבה הספקולטיבית, לאחר שהגיע למסקנה ששְׂרִי קְרּישְׁנַּה, וָאסוּדֵוַה, הוא הכול (וָאסוּדֵוַהּ סַרְוַם איתי סַה מַהָאתְמָא סוּ-דוּרְלַבְּהַהּ). הוא נקרא מוּני יציב במֶחשָבו. מי שמודע כך לקְרּישְׁנַּה, אינו מתערער גם לנוכח שלוש המצוקות, שהרי הוא רואה באלה את חסדו של קְרּישְׁנַּה; הוא חושב עצמו ראוי אף לתגובות קשות יותר, בגין עברו החוטא, ומעריך כיצד בחסדו של האל פחת סבלו. גם שמחה הוא זוקף לזכותו של האל, וחושב עצמו בלתי ראוי לאושר; רק בחסדו של קְרּישְׁנַּה הוא זוכה בתנאים נוחים לביצוע שירותו המסור. למען השירות לאל הוא נועז ופעיל מאוד, ואינו מושפע ממשיכה או דחייה. זיקה או משיכה פירושה לנטות למשהו לצורך עינוג חושים אישי, ודחייה זה העדר משיכה כזו. אלא שאדם יציב בתודעת קְרּישְׁנַּה אינו נקשר לדבר, גם אינו נדחה, שהרי חייו מוקדשים לשירות לאל. הוא אינו כועס גם כאשר נסיונותיו עולים בתוהו, ויציב בהחלטיותו תמיד, בהצלחה ובכשלון.