HE/BG 4.12

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק רביעי: ידע נשגב
ב.ג. 4.11 ב.ג. 4.11 - ב.ג. 4.13 ב.ג. 4.13
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 12

काङ्क्षन्तः कर्मणां सिद्धिं यजन्त इह देवताः ।
क्षिप्रं हि मानुषे लोके सिद्धिर्भवति कर्मजा ॥१२॥
קָאנְֹקְשַׁנְתַהּ קַרְמַנָּאםּ סידְדְהיםּ יַגַ׳נְתַה איהַה דֵוַתָאהּ
קְשׁיפְּרַםּ הי מָאנוּשֵׁא לוֹקֵא סידְדְהיר בְּהַוַתי קַרְמַה-גָ׳א

מילה אחרי מילה

קָאנְֹקְשַׁנְתַהּ—משתוקקים; קַרְמַנָּאם—של פעילות תועלתנית; סידְדְהים—לשלמות; יַגַ׳נְתֵא—סוגדים באמצעות הקרבות; איהַה—בעולם החומרי; דֵוַתָאהּ—לאלים למחצה; קְשׁיפְּרַם—במהרה; הי—אכן; מָאנוּשֵׁא—בחברה האנושית; לוֹקֵא—בעולם החומרי; סידְדְהיהּ—הצלחה; בְּהַוַתי—מגיעה; קַרְמַה-גָ׳א—מפעילות תועלתנית.

תרגום

אנשים בעולם זה מחפשים אחר הצלחה בפעילות תועלתנית, וסוגדים משום כך לאלים-למחצה. ואכן, עד מהרה אלה זוכים בתוצאותיה של פעילות ארצית שכזו.

התעמקות

רב הבילבול ששורר לגבי האלים או האלים-למחצה של העולם החומרי. רבים פחותי התבונה, אף שמחשיבים עצמם למלומדים גדולים, שחושבים את האלים-למחצה הללו לצורות שונות של אלוהים. למעשה, האלים-למחצה אינם צורות שונות של אלוהים אלא חלקים שלו. אלוהים הוא אחד, וחלקיו רבים. הוֵדות אומרות, ניתְיוֹ ניתְיָאנָאם: אלוהים הוא אחד. אִישְׂוַרַהּ פַּרַמַהּ קְרּישְׁנַּהּ. אלוה עליון הוא אחד – קְרּישְׁנַּה – והאלים-למחצה הם מיופי כוחו לנהל את העולם החומרי. אלה כולם ישויות חיים (ניתְיָאנָאם) שניחנות בדרגות שונות של עצמה חומרית. אין להשוותם לאלוהים – נָארָאיַנַּה, וישְׁנּוּ, או קְרּישְׁנַּה. מי שמשווה ביניהם, הרי שהוא כופר, או פָּאשַׁנְּדִּי. אפילו גדולי האלים-למחצה – בְּרַהְמָא ושׂיוַה – לא משתווים לו. למעשה, אלה סוגדים לו (שׂיוַה-וירינְֿצ'י-נוּתַם). אף על פי כן, רבים כל כך השוטים שסוגדים למנהיגים בני אנוש, ודוגלים ברעיונות מוטעים כאנתרופומורפיזם (האנשה) או זואומורפיזם (תפיסת האלוהות בדמות חיה). איהַה דֵוַתָאהּ מציין אדם רב עוצמה או אל-למחצה בעולם החומרי. אולם נָארָאיַנַּה, וישְׁנּוּ או קְרּישְׁנַּה, אישיות אלוה העילאי, אינו משתייך לעולם זה, אלא נעלה ונשגב לבריאה החומרית. אפילו שְׂרִיפָּאדַה שַׂנְֹקַרָאצָ'ארְיַה, מנהיגם של האימפרסונליסטים, מאשש זאת. אף על פי כן סוגדים השוטים (הְרּיתַה-גְ'נָֿאנַה) לאלים-למחצה. זאת משום שהם מבקשים אחר תוצאות מיידיות. אף שאלה משיגים את גמולם, הם אינם יודעים שגמול זה הוא בן חלוף, ומכאן שנועד לפחותי תבונה. הנבון לעומת זאת, מתרגל תודעת קְרּישְׁנַּה, ואינו סוגד לאלים-למחצה פחותי ערך עבור טובת הנאה מיידית, בת חלוף. אֵלי העולם החומרי, כמו גם חסידיהם, כולם ייכחדו עם חורבן העולם. ומכאן שגם ברכותיהם של האלים-למחצה הן חומריות וזמניות. העולמות החומריים, על תושביהם, לרבות האלים-למחצה וחסידיהם, הם בסך הכול כמו בועות בים הקוסמי. אלא שבעולמנו נטרפת החברה האנושית אחר דברים חולפים שכאלה, כגון שיפעה חומרית, אדמות, משפחה ודברי מותרות. לצורך השגתם סוגדים האנשים לאלים-למחצה או לאנשים חזקים בחברה. מי שסוגד למנהיג פוליטי ומתמנה לכהונה ממשלתית כלשהי, חושב עצמו כמו זכה בחסד רב. הכול מתרפסים לפני המנהיגים-כביכול או "האיש החזק" למען ברכות ארעיות שכאלה, ואכן זוכים בגמולם. סכלים אלה אינם מעוניינים בתודעת קְרּישְׁנַּה, אף שזו מציעה פתרון קבע למצוקות הקיום החומרי. עניינם כולו מתמצה בעינוג חושים, ולמען תענוגותיהם הפעוטים אלה נוטים לסגוד לישויות חיים מיופות כוח, אשר ידועות כאלים-למחצה. פסוק זה מורה שרק מעטים האנשים שמתעניינים בתודעת קְרּישְׁנַּה, כיוון שרובם מעוניינים בעינוגים חומריים, וסוגדים לצורך זה לישות חיים רבת כוח.


ב.ג. 4.11 ב.ג. 4.11 - ב.ג. 4.13 ב.ג. 4.13