HE/BG 4.7

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 7

यदा यदा हि धर्मस्य ग्लानिर्भवति भारत ।
अभ्युत्थानमधर्मस्य तदात्मानं सृजाम्यहम् ॥७॥
יַדָא יַדָא הי דְהַרְמַסְיַה גְלָאניר בְּהַוַתי בְּהָארַתַה
אַבְּהְיוּתְתְהָאנַם אַדְהַרְמַסְיַה תַדָאתְמָאנַםּ סְרּיגָ׳אמְי אַהַם

מילה אחרי מילה

יַדָא יַדָא—בכל מקום וכל אימת ש-; הי—אכן; דְהַרְמַסְיַה—של הדת; גְלָאניהּ—החלשות; בְּהַוַתי—מתגלה; בְּהָארַתַה—הו נצר בְּהַרַתַה; אַבְּהְיוּתְתְהָאנַם—התחזקות; אַדְהַרְמַסְיַה—של אי דתיות; תַדָא—אז; אָתְמָאנַם—את עצמי; סְרּיגָ׳אמי—מגלה; אַהַם—אני.

תרגום

בכל מקום וכל אימת שחלה הסתאבות ביישום הדת, הו נצר בְּהַרַתַה, וכפירה משתלטת – או אז אני מופיע.

התעמקות

המילה סְרּיגָ'אמי היא רבת משמעות כאן. לא יתכן שפירושה פה הוא בריאה, שהרי מן הפסוק הקודם מסתבר שגופו או דמותו של האל אינם נבראים, ודמויותיו כולן קיימות לעד. מכאן שמילה זו פירושה שהאל מופיע כפי שהוא. אף שהוא מופיע על-פי לוח זמנים קבוע, כלומר, בסוף דְוָאפַּרַה-יוּגַה של העידן העשרים ושמונה של המַנוּ השביעי בכל יום של בְּרַהְמָא, הוא אינו חייב לדבוק בלוח הזמנים הזה; הוא חופשי לגמרי לפעול כרצונו. כל אימת שכפירה משתלטת ודת אמת נעלמת, או אז הוא מופיע, ברצונו שלו.

הוֵדות מתוות את עקרונות הדת, ומי שסוטה מאלה, הרי שאינו דתי. בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם נאמר שעקרונות הדת הם חוקיו של אלוהים. רק הוא יכול ליצור שיטה דתית. גם על הוֵדות נאמר, שבמקורן הגיד אותן האל בעצמו לבְּרַהְמָא מתוך לבו. מכאן שעקרונות הדְהַרְמַה, או דת, הם צויו הישירים של אלוהים (דְהַרְמַםּ תוּ סָאקְשָׁאד בְּהַגַוַת-פְּרַנִּיתַם), ואלה מפורטים בבְּהַגַוַד-גִיתָא. הוֵדות נועדו לכונן את העקרונות הללו על-פי הצו האלוהי, והאל מורה בסוף הבְּהַגַוַד-גִיתָא שההתמסרות לו מהווה עקרון הדת העליון. העקרונות הוֵדיים מעודדים התמסרות מלאה, וכל אימת שאלה מופרים על-ידי הלא-דְבֵקים, האל מופיע. הבְּהָאגַוַתַם מלמד שבּוּדְדְהַה הוא התגלות של קְרּישְׁנַּה שהופיע בשעה שחומרנות פשטה בכול, ואנשים חומרניים ניצלו את סמכותן של הוֵדות לצורכיהם הנלוזים. הוֵדות מתירות אמנם זבח חיות במקרים מסוימים, תחת כללים נוקשים ביותר, אלא שאנשים בעלי נטיות נפשעות זובחים חיות ומתעלמים מכללים אלה. בּוּדְדְהַה הופיע כדי להפסיק את המגמה הנפשעת הזו ולכונן את עקרון אי-האלימות. כמותו, לכל אַוַתָארַה, התגלות אלוה, משימה משלו, וכולן מתוארות בכתבי הקודש. ללא סימוכין מהכתובים, אין לקבל איש כאַוַתָארַה. גם לא נכונה הטענה שהאל מופיע רק על אדמת הודו; ביכולתו להתגלות בכל מקום ובכל זמן, כרצונו. המסרים הדתיים שמוסרות התגלויותיו השונות מותאמים אמנם, לרמת הבנתה ותנאיה של אוכלוסיה מסוימת, אולם המשימה היא אחת – לעודד אנשים לתודעת אלוהים ולכיבוד עקרונות הדת. לעיתים אלוהים יורד בעצמו עלי אדמות, ולעיתים הוא שולח את נציגו המוסמך, שמופיע כבנו, כמשרתו, או אפילו הוא עצמו במסווה.

עקרונות הבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמרו לאַרְג'וּנַה שהיה מתקדם מרוב אנשי העולם, כמו גם לכלל האנשים הנאורים בתבל. הכלל המתמטי שתיים ועוד שתיים שווה ארבע הוא נכון תמיד – בחשבון פשוט כמו במתמטיקה גבוהה. ואף על פי כן ניתן לסווג את המתמטיקה לגבוהה יותר ונמוכה. כך גם עם העקרונות שהאל מלמד בהתגלויותיו השונות. אף שבהתאם לנסיבות שונות אלה נראים כמו נעלים או נחותים יותר, הם זהים תמיד. עקרונות דת גבוהים מתחילים עם אירגון החברה על-פי ארבעה שלבים רוחניים וארבעה מעמדות חברתיים. זה יוסבר מאוחר יותר. משימתן של ההתגלויות כולן לעורר תודעת קְרּישְׁנַּה בכול. תודעה כזו זקוקה לתנאים מסוימים כדי להתגלות, ואחרת, זו נשארת בלתי נגלית.