HE/BG 4.9

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק רביעי: ידע נשגב
ב.ג. 4.8 ב.ג. 4.8 - ב.ג. 4.10 ב.ג. 4.10
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 9

जन्म कर्म च मे दिव्यमेवं यो वेत्ति तत्त्वतः ।
त्यक्त्वा देहं पुनर्जन्म नैति मामेति सोऽर्जुन ॥९॥
גַ׳נְמַה קַרְמַה צַ׳ה מֵא דיוְיַם אֵוַםּ יוֹ וֵתְתי תַתְתְוַתַהּ
תְיַקְתְוָא דֵהַםּ פּוּנַר גַ׳נְמַה נַיְתי מָאם אֵתי סוֹ ׳רְג׳וּנַה

מילה אחרי מילה

גַ׳נְמַה—את הלידה; קַרְמַה—את המעשים; צַ׳ה—ו-; מֵא—שלי; דיוְיַם—נשגבים; אֵוַם—כך; יַהּ—מי ש-; וֵתְתי—יודע; תַתְתְוַתַהּ—באמת; תְיַקְתְוָא—לאחר נוטשו; דֵהַם—את הגוף הזה; פּוּנַהּ—שוב; גַ׳נְמַה—לידה; נַה—לעולם לא; אֵתי—משיג; מָאם—אותי; אֵתי—משיג; סַהּ—הוא; אַרְג׳וּנַה—הו אַרְג'וּנַה.

תרגום

הו אַרְג'וּנַה, מי שיודע את טבעם הנשגב של התגלותי ומעשי, אינו שב ונולד בעולם החומרי, לאחר נוטשו את גופו, אלא מגיע למשכני הנצחי.

התעמקות

ירידתו של האל מן המשכן הנשגב תוארה כבר בפסוק 6. מי שמבין את הופעתו של אישיות אלוה משתחרר משיעבוד חומרי ושב לממלכת אלוהים לאחר נטישת גופו החומרי הנוכחי. לא קל להשתחרר משיעבוד חומרי. האימפרסונליסטים והיוגים זוכים בזה רק לאחר קשיים רבים ולידות רבות רבות. בנוסף, גאולתם היא בסך הכול היטמעות בבְּרַהְמַגְ'יוֹתי הבלתי אישי של האל, ומכאן שהיא חלקית, וצפויה להם הסכנה לשוב וליפול לעולם החומרי. לדָבֵק, לעומת זאת, מספיק להבין את טבעם הנשגב של גופו של האל ומעשיו כדי להתעלות למשכנו, עם כליון גופו, וזאת מבלי להסתכן שישוב עוד לעולם החומרי. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.33) נאמר שדמויותיו והתגלויותיו של האל רבות מאוד: אַדְוַיְתַם אַצְ'יוּתַם אַנָאדים אַנַנְתַה-רֻוּפַּם. אולם אף שדמויותיו הנשגבות רבות מספור, אלה כולן אותו אישיות אלוה האחד. חשוב להבין עובדה זו לעומקה, אף על פי שאינה נתפסת על ידי המלומדים או הוגי הדעות הארציים.

בוֵדות (פּוּרוּשַׁה-בּוֹדְהינִי אוּפַּנישַׁד) נאמר:

אֵקוֹ דֵווֹ ניתְיַה-לִילָאנוּרַקְתוֹ בְּהַקְתַה-וְיָאפִּי הְרּידְי אַנְתַר-אָתְמָא

"אישיות אלוה האחד פועל לעד בדמויות נשגבות לאינספור, בהתאם ליחסיו השונים עם דְבֵקיו הטהורים." האל מאשש בעצמו בפסוק זה של הגִיתָא אותו רעיון שמובע בוֵדות. מכאן שמי שמקבל את סמכות הוֵדות ואת סמכותו של אישיות אלוה, ואינו מבזבז זמנו בפלפול שכלתני, הרי שישיג את הגאולה העליונה; די להאמין באמת זו ולא לפקפק בה, כדי לזכות בגאולה. למעשה, האימרה הוֵדית תַת תְוַם אַסי, מתאימה בהקשר זה. שהרי מי שמבין שקְרּישְׁנַּה הוא העליון, או שאומר לאל, "אתה הנך אותו בְּרַהְמַן עליון, אישיות אלוה", משתחרר מיד משיעבוד, והצטרפותו לחברתו הנשגבת של האל מובטחת. במילים אחרות, דָבֵק בעל אמונה שכזו מגיע לשלמות. זה מאושש בפסוק הוֵדי:

תַם אֵוַה וידיתְוָאתי מְרּיתְיוּם אֵתי נָאנְיַהּ פַּנְתְהָא וידְיַתֵא ׳יַנָאיַה

"די לדעת את אישיות אלוה כדי להגיע לשלמות הגאולה מלידה ומוות. אין דרך להשיגה מלבד זו." (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 3.8) זה שאין דרך חילופית פירושו של דבר שמי שאינו מבין שקְרּישְׁנַּה הוא אישיות אלוה, הרי שהוא שרוי במידת הבערות ולא יזכה בגאולה; כלומר, שלא די, כפי שנאמר, בליקוק צידה החיצוני של צנצנת הדבש, או במתן פרשנות לבְּהַגַוַד-גִיתָא על סמך למדנות ארצית גרידא, כדי להגיע לגאולה. אפילו שהוגי דעות ארציים שכאלה תופסים מקום חשוב עד מאוד בעולם החומרי, הם אינם זכאים בהכרח לגאולה. גם מלומדים חדורי גאווה נאלצים להמתין לחסדו נטול הסיבה של דָבֵק. על הכול לתרגל לכן תודעת קְרּישְׁנַּה מתוך אמונה וידע, ולהגיע לשלמות.


ב.ג. 4.8 ב.ג. 4.8 - ב.ג. 4.10 ב.ג. 4.10