HE/BG 5.20
פסוק 20
- न प्रहृष्येत्प्रियं प्राप्य नोद्विजेत्प्राप्य चाप्रियम् ।
- स्थिरबुद्धिरसम्मूढो ब्रह्मविद् ब्रह्मणि स्थितः ॥२०॥
- נַה פְּרַהְרּישְׁיֵת פְּרייַםּ פְּרָאפְּיַה נוֹדְויגֵ׳ת פְּרָאפְּיַה צָ׳אפְּרייַם
- סְתְהירַה-בּוּדְדְהיר אַסַמְמֻוּדְּהוֹ בְּרַהְמַה-ויד בְּרַהְמַנּי סְתְהיתַהּ
מילה אחרי מילה
נַה—לעולם אינו; פְּרַהְרּישְׁיֵת—עולץ; פְּרייַם—דבר נעים; פְּרָאפְּיַה—בהשיגו; נַה—לעולם לא; אוּדְויגֵ׳ת—מקונן; פְּרָאפְּיַה—בהשיגו; צַ׳ה—ו-; אַפְּרייַם—לא נעים; סְתְהירַה-בּוּדְדְהיהּ—בעל תבונה עצמית; אַסַמְמֻוּדְּהַהּ—אינו מבולבל; בְּרַהְמַה-וית—יודע בשלמות את העליון; בְּרַהְמַנּי—בנשגב; סְתְהיתַהּ—שרוי.
תרגום
מי שאינו עולץ בהיקרה לו דבר נעים, גם אינו מקונן בפוגשו בלא-נעים, והנו בעל תבונה עצמית, דעתו אינה מבולבלת, והוא יודע את מדע האלוהים – אדם כזה שרוי בנשגב.
התעמקות
אלו הם סימניו של מי שהגיע להגשמה עצמית. הסימן הראשון הוא שאינו טועה ומזהה את עצמו עם גופו. הוא יודע לחלוטין שאינו גופו, אלא חלקיק של אישיות אלוה. משום כך הוא אינו עולץ בשעה שמזדמנים לו דברים שקשורים לגופו, גם אינו מקונן באבדנם. יציבות נפשית כזו נקראת סְתְהירַה-בּוּדְדְהי, או תבונה עצמית. לעולם הוא אינו מתבלבל וחושב את גופו הגשמי לנשמה, גם אינו חושב את הגוף לנצחי ומתעלם מקיום הנשמה. הידע הזה מרוממו להבנת המדע השלם של האמת המוחלטת, כלומר בְּרַהְמַן, פַּרַמָאתְמָא ובְּהַגַוָאן. ומשקנה לו ידע מושלם אודות מעמדו היסודי, הרי שאינו מנסה לשווא להיות לאחד עם העליון ולהיטמע בו. זוהי הבנת הבְּרַהְמַן, או הגשמה עצמית. ותודעה יציבה שכזו נקראת תודעת קְרּישְׁנַּה.