HE/BG 6.16
פסוק 16
- नात्यश्नतस्तु योगोऽस्ति न चैकान्तमनश्नतः ।
- न चातिस्वप्नशीलस्य जाग्रतो नैव चार्जुन ॥१६॥
- נָאתְי-אַשְׂנַתַס תוּ יוֹגוֹ ׳סְתי נַה צַ׳יְקָאנְתַם אַנַשְׂנַתַהּ
- נַה צָ׳אתי-סְוַפְּנַה-שִׂילַסְיַה גָ׳אגְרַתוֹ נַיְוַה צָ׳ארְג׳וּנַה
מילה אחרי מילה
נַה—אין; אַתי—יתר על המידה; אַשְׂנַתַהּ—למי שאוכל; תוּ—ואף; יוֹגַהּ—חיבור עם העליון; אַסְתי—יש; נַה—אין; צַ׳ה—גם; אֵקָאנְתַם—מעבר למידה; אַנַשְׂנַתַהּ—נמנע מאכילה; נַה—אין; צַ׳ה—גם; אַתי—יתר על המידה; סְוַפְּנַה-שִׂילַסְיַה—למי שישן; גָ׳אגְרַתַהּ—למי שער; נַה—אין; אֵוַה—אכן; צַ׳ה—ו-; אַרְג׳וּנַה—הו אַרְג'וּנַה.
תרגום
הו אַרְג'וּנַה, איש אינו יכול להיות יוגי אם הוא מפריז באכילה או ממעיט מדי, או ישן יתר על המידה או פחות מן הדרוש.
התעמקות
מומלצים כאן ליוגי הרגלי אכילה ושינה סדירים. אכילה מופרזת פירושה לאכול יותר מן הדרוש לקיום הגוף והנשמה יחדיו. אכילת חיות אינה הכרחית לאדם, שהרי יש שפע של דגנים, ירקות, פירות וחלב. הבְּהַגַוַד-גִיתָא מגדירה מזון פשוט כזה כמזון במידת הטובות. בשר חיות לעומת זאת, מתאים לכאלה ששרויים במידת הבערות. ואכן, מי שמתמכרים לאכילת חיות, לשתייה, לעישון, ולאכילת מזון שלא הוגש תחילה לקְרּישְׁנַּה – אלה יאלצו לשלם על חטאיהם. זאת משום שמזונם כולו נגוע בחטא. בְּהוּנְֿגַ'תֵא תֵא תְו אַגְהַםּ פָּאפָּא יֵא פַּצַ'נְתְי אָתְמַה-קָארַנָּאת. מי שאוכל לצורך עינוג החושים, או שמבשל לעצמו מבלי להגיש את מזונותיו לקְרּישְׁנַּה – אוכל רק חטא. מי שמזונו חטא או שהוא מפריז באכילתו, אינו יכול לתרגל יוגה באופן מושלם. עדיף לאכול את שאריות המזון שהוגש לקְרּישְׁנַּה. למעשה, מי שמודע לקְרּישְׁנַּה, אינו אוכל דבר שאינו מוגש תחילה לקְרּישְׁנַּה. מכאן שרק הוא יכול להגיע לשלמות היוגה. גם מי שנמנע מאכילה באופן מלאכותי וממציא לו שיטות צום משלו – אף הוא אינו יכול לתרגל יוגה. צומותיו של המודע לקְרּישְׁנַּה מושתתים על הוראות הכתובים. משום שאינו מפריז בצומות, גם לא באכילה, הרי שהוא כשיר לתרגל יוגה. אכילה עודפת גורמת לחלומות רבים בשעת השינה, ומצריכה שינה נוספת. אדם אינו צריך לישון יותר משש שעות ליום. מי שישן יותר מזה בתוך עשרים וארבע שעות, הרי שהוא מושפע ממידת הבערות. מי ששרוי בבערות הוא עצל ונוטה להרבות בשינה, ואינו יכול לתרגל יוגה.