HE/BG 6.2
פסוק 2
- यं संन्यासमिति प्राहुर्योगं तं विद्धि पाण्डव ।
- न ह्यसंन्यस्तसङ्कल्पो योगी भवति कश्चन ॥२॥
- יַםּ סַנְנְיָאסַם איתי פְּרָאהוּר יוֹגַםּ תַםּ וידְדְהי פָּאנְּדַּוַה
- נַה הְי אַסַנְנְיַסְתַה-סַנְֹקַלְפּוֹ יוֹגִי בְּהַוַתי קַשְׂצַ׳נַה
מילה אחרי מילה
יַם—זה שאותו; סַנְנְיָאסַם—פרישות; איתי—כך; פְּרָאהוּהּ—מכנים; יוֹגַם—יוגה; תַם—שהוא; וידְדְהי—דע; פָּאנְּדַּוַה—הו בן פָּאנְּדּוּ; נַה—לעולם לא; הי—אכן; אַסַנְנְיַסְתַה—לא ננטשה; סַנְֹקַלְפַּהּ—אשר תשוקתו לסיפוק עצמי; יוֹגִי—לטרנסצנדנטליסט הבקי בתורת הנסתר; בְּהַוַתי—הופך; קַשְׂצַ׳נַה—מישהו.
תרגום
הו בן פָּאנְּדּוּ, דע כי זו אשר קרויה פרישות, זהה ליוגה, או התחברות עם העליון, שהרי איש אינו יכול להיות יוגי כל עוד לא ויתר על התשוקה לעינוג חושים.
התעמקות
מי שיודע את מעמדה היסודי של ישות החיים ופועל בהתאם, מתרגל סַנְנְיָאסַה-יוֹגַה או בְּהַקְתי אמיתית. זהותה של ישות החיים אינה עצמאית ונפרדת, שהרי היא אונו הגבולי של האל. כאשר זו סבוכה באנרגיה החומרית, היא מותנית, בעוד שבשעה שהיא מודעת לקְרּישְׁנַּה, או לאון הרוחני, הריהי שרויה במצבה האמיתי והטבעי. מי ששרוי בידע מושלם, חדל מכל עינוג חושים חומרי, או מכל פעילות לצורך עינוג שכזה. היוגי מתרגל זאת על-ידי ריסון החושים ומניעתם מהתקשרות חומרית. אדם מודע לקְרּישְׁנַּה לעומת זאת, פועל כולו למען קְרּישְׁנַּה, ולא משאיר לחושיו שום פתח לעיסוק אחר. משום כך הוא סַנְנְיָאסִי ובו בזמן גם יוגי. מטרת הידע וריסון החושים, כפי שמלמדות גְ'נָאנַה ושיטות היוגה, מושגת כמאליה בתודעת קְרּישְׁנַּה. מי שאינו מסוגל לנטוש את טבעו האנוכי, גְ'נָאנַה ויוגה לא יועילו לו, תכליתה האמיתית של ישות החיים היא לנטוש כל סיפוק אנוכי למען סיפוקו של העליון. אדם מודע לקְרּישְׁנַּה אינו מבקש עוד אחר הנאות אישיות; מעשיו כולם מוקדשים לתענוגו של העליון. מכל מקום, ללא ידע על אודות העליון, נאלצים הכול לפעול לסיפוק אישי. זאת משום שאיש לא יכול להישאר בלתי פעיל. המטרות כולן מושגות בשלמות אם כן, על-ידי תרגול תודעת קְרּישְׁנַּה.