HE/BG 7.18
פסוק 18
- उदाराः सर्व एवैते ज्ञानी त्वात्मैव मे मतम् ।
- आस्थितः स हि युक्तात्मा मामेवानुत्तमां गतिम् ॥१८॥
- אוּדָארָאהּ סַרְוַה אֵוַיְתֵא גְ׳נָֿאנִי תְו אָתְמַיְוַה מֵא מַתַם
- אָסְתְהיתַהּ סַה הי יוּקְתָאתְמָא מָאם אֵוָאנוּתְתַמָאםּ גַתים
מילה אחרי מילה
אוּדָארָאהּ—אצילי רוח; סַרְוֵא—כולם; אֵוַה—אכן; אֵתֵא—אלו; גְ׳נָֿאנִי—אדם בעל ידע; תוּ—אולם; אָתְמָא אֵוַה—ממש כעצמי; מֵא—שלי; מַתַם—דעה; אָסְתְהיתַהּ—שרוי; סַהּ—הוא; הי—אכן; יוּקְתַה-אָתְמָא—עוסק בשירות מסור; מָאם—בי; אֵוַה—אכן; אַנוּתְתַמָאם—הגבוה ביותר; גַתים—ביעד.
תרגום
אין ספק כי אצילי-רוח הם כל הדְבֵקים הללו. אולם את השרוי בידע אודותיי אני רואה ממש כעצמי. בעסקו בשירותי הנשגב, אל-נכון הוא יגיע אלי – התכלית הנעלה והמושלמת מכול.
התעמקות
אין להסיק מכך שאותם דְבֵקים שידיעתם אינה מושלמת, אינם יקרים לאל. האל אומר שהם כולם אצילי-רוח, שהרי מי שפונה לאלוהים, מכל סיבה, נקרא מַהָאתְמָא, או נשמה דגולה. האל מקבל אותם דְבֵקים שמבקשים אחר גמול כלשהו משירותם, שהרי גם אלה חדורים בזיקה כלשהי אליו. מתוך אהבה הם מבקשים מהאל טובה חומרית כלשהי, ועם שהם משיגים את מבוקשם ובאים על סיפוקם, הם מוסיפים ומתקדמים בשירותם המסור. מכל מקום, אותם דְבֵקים שידיעתם מושלמת – אלה נחשבים ליקרים מאוד לאל. זאת משום שכל מטרתם היא לשרת אותו באהבה ובמסירות. לרגע אלה אינם נוטשים את האל או את שירותו, וגם האל נוטה לדְבֵקים שכאלה ואינו נפרד מהם.
בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם (9.4.68) האל אומר:
- סאדְהַווֹ הְרּידַיַםּ מַהְיַםּ סָאדְהֻוּנָאםּ הְרּידַיַםּ תְו אַהַם
- מַד-אַנְיַת תֵא נַה גָ׳אנַנְתי נָאהַםּ תֵבְּהְיוֹ מַנָאג אַפּי
"הדְבֵקים מצויים בליבי תמיד, ואני תמיד בלבם. הם אינם יודעים דבר מלבדי, וגם אני איני מסוגל לשכוח אותם. יחסי עם דְבֵקי הטהורים הם קרובים מאוד. ומאחר שדְבֵקים טהורים שכאלה, בעלי ידע מושלם, אינם מתנתקים מן המישור הרוחני לעולם, הרי שהם יקרים לי מאוד."