HE/BG 7.2
פסוק 2
- ज्ञानं तेऽहं सविज्ञानमिदं वक्ष्याम्यशेषतः ।
- यज्ज्ञात्वा नेह भूयोऽन्यज्ज्ञातव्यमवशिष्यते ॥२॥
- גְ׳נָֿאנַםּ תֵא ׳הַםּ סַה-ויגְ׳נָֿאנַם אידַםּ וַקְשְׁיָאמְי אַשֵׂשַׁתַהּ
- יַג׳ גְ׳נָֿאתְוָא נֵהַה בְּהֻוּיוֹ ׳נְיַג׳ גְ׳נָֿאתַוְיַם אַוַשׂישְׁיַתֵא
מילה אחרי מילה
גְ׳נָֿאנַם—ידע הדן בעולם התופעות; תֵא—לך; אַהַם—אני; סַה—יחד עם; ויגְ׳נָֿאנַם—ידע הדן בטבע הרוחני; אידַם—זה; וַקְשְׁיָאמי—אני אסביר; אַשֵׂשַׁתַהּ—במלואו; יַת—אשר אותו; גְ׳נָֿאתְוָא—ביודעך; נַה—לא; איהַה—בעולם זה; בְּהֻוּיַהּ—יותר; אַנְיַת—אחר; גְ׳נָֿאתַוְיַם—לדעתו; אַוַשׂישְׁיַתֵא—ייוותר.
תרגום
עתה אגלה לפניך במלואו ידע זה, אשר דן בעולם התופעות ובטבע הרוחני כאחד. ביודעך זאת, דבר לא ייוותר עוד לדעתו.
התעמקות
ידע מושלם כולל את עולם התופעות, הקיום הרוחני שמאחוריו, והמקור לשניהם. זהו ידע נשגב, והאל מבקש להסבירו לאַרְג'וּנַה משום שהוא ידידו ודְבֵקו. בראשית הפרק הרביעי קְרּישְׁנַּה הסביר, ועתה הוא שב ומאשש: רק דָבֵק שקשור לשושלת הוראה שמוצאה באל במישרין יכול להקנות ידע מושלם. על האדם למצוא בתבונתו מהו מקור כל ידע, מיהו סיבת כל הסיבות, ומהו מושא ההגות האחד שבכל תרגולי היוגה, שהרי כאשר נודעת סיבת כל הסיבות, נודע גם כל מה שניתן לדעת, ודבר לא נותר בלתי ידוע. הוֵדות (מוּנְּדַּקַה אוּפַּנישַׁד 1.1.3) אומרות, קַסְמינְן אוּ בְּהַגַווֹ ויגְ'נָֿאתֵא סַרְוַם אידַםּ ויגְ'נָֿאתַםּ בְּהַוַתִיתי.