HE/BG 7.27
פסוק 27
- इच्छाद्वेषसमुत्थेन द्वन्द्वमोहेन भारत ।
- सर्वभूतानि सम्मोहं सर्गे यान्ति परन्तप ॥२७॥
- איצְ׳צְ׳הָא-דְוֵשַׁה-סַמוּתְתְהֵנַה דְוַנְדְוַה-מוֹהֵנַה בְּהָארַתַה
- סַרְוַה-בְּהֻוּתָאני סַמְמוֹהַםּ סַרְגֵא יָאנְתי פַּרַנְתַפַּה
מילה אחרי מילה
איצְ׳צְ׳הָא—תשוקה; דְוֵשַׁה—שנאה; סַמוּתְתְהֵנַה—נוצרת מ-; דְוַנְדְוַה—של שניות; מוֹהֵנַה—על-ידי אשליה; בְּהָארַתַה—הו נצר בְּהָארַתַה; סַרְוַה—כל; בְּהֻוּתָאני—ישויות-החיים; סַמְמוֹהַם—לאשליה; סַרְגֵא—כאשר הן נולדות; יָאנְתי—הולכות; פַּרַם-תַפַּה—הו מייסר האויבים.
תרגום
הו נצר בְּהַרַתַה מדביר האויבים, ישויות החיים כולן נולדות לתוך אשליה ושרויות בבלבול, שמקורו בשניוּת שבמשיכה ודחייה.
התעמקות
מעצם מעמדה היסודי, ישות החיים כפופה לאל העליון, שהוא ידע טהור. אולם כאשר מתוך אשליה זו מתנתקת מן הידע הטהור, הריהי נופלת לשליטת האנרגיה המשלה ואינה מסוגלת עוד להבין את אישיות אלוה. האנרגיה המשלה מתגלית בשניוּת שבמשיכה ודחייה. בגלל אלה מתאווה הנבער להיות לאחד עם אלוהים ומקנא בקְרּישְׁנַּה על שהוא אישיות אלוה העילאי. דְבֵקים טהורים אינם מבולבלים ונגועים במשיכה ודחייה, ומבינים אפוא, שהופעתו של האל מתחוללת באמצעות אונו הפנימי. לעומתם, המבולבלים על-ידי שניות ובערות, סוברים שהאל העליון הוא תוצרה של האנרגיה החומרית. זהו כמובן, חוסר מזלם. חייהם של אנשים מוּשלים שכאלה מאופיינים בשניויות כגון כבוד וקלון, שמחה וצער, גבר ואשה, טוב ורע, עונג וכאב וכו'. הם חושבים, "זו אשתי; זה ביתי; אני אדון הבית; אני בעלה של אשה זו." אלה הן שניויות האשליה. מי שמתבלבלים בצמדי ניגודים שכאלה הם סכלים גמורים, ואינם מסוגלים להבין את אישיות אלוה העילאי.