HE/BG 8.22
פסוק 22
- पुरुषः स परः पार्थ भक्त्या लभ्यस्त्वनन्यया ।
- यस्यान्तःस्थानि भूतानि येन सर्वमिदं ततम् ॥२२॥
- פּוּרוּשַׁהּ סַה פַּרַהּ פָּארְתְהַה בְּהַקְתְיָא לַבְּהְיַס תְו אַנַנְיַיָא
- יַסְיָאנְתַהּ-סְתְהָאני בְּהֻוּתָאני יֵנַה סַרְוַם אידַםּ תַתַם
מילה אחרי מילה
פּוּרוּשַׁהּ—האישיות העליונה; סַהּ—הוא; פַּרַהּ—העליון, שאין נעלה ממנו; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; בְּהַקְתְיָא—באמצעות שירות-מסור; לַבְּהְיַהּ—ניתן להשגה; תוּ—אבל; אַנַנְיַיָא—טהורה, ללא סטייה; יַסְיַה—זה ששלו; אַנְתַהּ-סְתְהָאני—נמצא בפנים; בְּהֻוּתָאני—כל ההתגלות החומרית; יֵנַה—זה שעל ידו; סַרְוַם—כל; אידַם—כל מה שאנו מסוגלים לראות; תַתַם—חדור.
תרגום
אישיות-אלוה העילאי, הגדול מכול, הופך בר-הישג באמצעות מסירות טהורה. אף שמצוי במשכנו, הוא גם מצוי בכול, והכול מצוי בו.
התעמקות
נאמר כאן בבירור שמשכנו של קְרּישְׁנַּה, האישיות העליונה, הוא היעד העליון, ממנו איש לא שב עוד. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא מתואר משכן זה כאָנַנְדַה-צ'ינְמַיַה-רַסַה, או מקום שבו הכול חדור בחדווה רוחנית. הרב-גוניות וריבוי הצורות ששם כולן בנות אותה איכות רוחנית מלאת חדווה – דבר שם אינו חומרי. רב-גוניות זו מתרחבת כהתרחבות רוחנית של אישיות-אלוה עצמו, שהרי ההתגלות שם כולה היא אנרגיה רוחנית, כמוסבר בפרק השביעי. אף שהאל מצוי תמיד במשכנו, הוא שרוי גם בעולם החומרי כולו, באמצעות אונו החומרי. מכאן שבאמצעות אונו הרוחני והחומרי הוא מצוי בכול – ביקום הרוחני והחומרי. יַסְיָאנְתַהּ-סְתְהָאני פירושו שהכול מתקיים בו, בתוך אונו הרוחני או החומרי. האל שורה בכול באמצעות שני אונים אלה.
רק באמצעות בְּהַקְתי, או שירות-מסור, ניתן להיכנס למשכנו העילי של קְרּישְׁנַּה, או לכוכבי הוַיְקוּנְּטְהַה הרבים מספור. המילה בְּהַקְתְיָא בפסוק זה מורה על כך בבירור. אף לא תהליך אחר יכול לרומם למשכן העליון. גם בוֵדות (גוֹפָּאלַה-תָאפַּנִי אוּפַּנישַׁד 1.21) מתוארים המשכן העילי ואישיות אלוה העילאי. אֵקוֹ וַשִׂי סַרְוַה-גַהּ קְרּישְׁנַּהּ. במשכן זה ישנו רק אישיות-אלוה אחד, קְרּישְׁנַּה. הוא האל העליון ורב הרחמים. ואף שהוא מצוי כאחד, הוא התרחב למיליוני התרחבויות מוחלטות. הוֵדות ממשילות את אישיות אלוה לעץ, שאף שעומד דומם הוא מניב פירות, פרחים ועלים רבים. התרחבויותיו של האל אשר שולטות בכוכבי וַיְקוּנְּטְהַה הן בעלות ארבע ידיים וידועות בשמות שונים – פּוּרוּשׁוֹתְתַמַה, תְריויקְרַמַה, קֵשַׂוַה, מָאדְהַוַה, אַנירוּדְדְהַה, הְרּישִׁיקֵשַׂה, סַנְֹקַרְשַׁנַּה, פְּרַדְיוּמְנַה, שְׂרִידְהַרַה, וָאסוּדֵוַה, דָאמוֹדַרַה, גַ'נָארְדַנַה, נָארָאיַנַּה, וָאמַנַה, פַּדְמַנָאבְּהַה וכו'.
גם בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.37) מאושש שהאל, אף שמצוי תמיד במשכנו העליון, גוֹלוֹקַה וְרּינְדָאוַנַה, שורה בכול, ומשום כך מתנהל הכול כשורה (גוֹלוֹקַה אֵוַה ניוַסַתְי אַקְהילָאתְמַה-בְּהֻוּתַהּ). בוֵדות (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 6.8) נאמר, פַּרָאסְיַה שַׂקְתיר ויוידְהַיְוַה שְׂרֻוּיַתֵא/ סְוָאבְּהָאויקִי גְ'נָֿאנַה-בַּלַה-קְרייָא צַ'ה: אף שהאל נמצא הרחק הרחק, אוניו מתרחבים ופושטים בכול ומנהלים בשיטתיות וללא כל תקלה את ההתגלות הקוסמית כולה.