HE/BG 8.3
פסוק 3
- श्रीभगवानुवाच ।
- अक्षरं ब्रह्म परमं स्वभावोऽध्यात्ममुच्यते ।
- भूतभावोद्भवकरो विसर्गः कर्मसंज्ञितः ॥३॥
- שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה
- אַקְשַׁרַםּ בְּרַהְמַה פַּרַמַםּ סְוַבְּהָאווֹ ׳דְהְיָאתְמַם אוּצְ׳יַתֵא
- בְּהֻוּתַה-בְּהָאווֹדְבְּהַוַה-קַרוֹ ויסַרְגַהּ קַרְמַה-סַמְּגְ׳נֿיתַהּ
מילה אחרי מילה
שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה—אישיות אלוה העילאי אמר; אַקְשַׁרַם—בלתי נכחד; בְּרַהְמַה—בְּרַהְמַן; פַּרַמַם—נשגב; סְוַבְּהָאוַהּ—טבע נצחי; אַדְהְיָאתְמַם—עצמי; אוּצְ׳יַתֵא—נקרא; בְּהֻוּתַה-בְּהָאוַה-אוּדְבְּהַוַה-קַרַהּ—יוצרת את הגופים החומריים של ישות-החיים; ויסַרְגַהּ—בריאה; קַרְמַה—פעילות תועלתנית; סַמְּגְ׳נֿיתַהּ—מכונה.
תרגום
אישיות אלוה העילאי אמר: ישות-החיים הנשגבת והבלתי נכחדת נקראת בְּרַהְמַן, טבעה הנצחי נקרא אַדְהְיָאתְמַה, העצמי, ופעילות אשר כרוכה בפיתוח גופיה החומריים של ישות החיים נקראת קַרְמַה, או פעילות תועלתנית.
התעמקות
בְּרַהְמַן הוא בלתי נכחד וקיים לעד. מצבו אינו משתנה לעולם. מכל מקום, מעבר לבְּרַהְמַן קיים פַּרַה-בְּרַהְמַן. בְּרַהְמַן מתייחס לישות החיים, ופַּרַה-בְּרַהְמַן לאישיות אלוה העילאי. מעמדה האמיתי של ישות החיים שונה ממעמדה בעולם החומרי. טבעה של תודעה חומרית היא, שישות החיים מנסה לשלוט בחומר, בעוד שתודעה רוחנית, או תודעת קְרּישְׁנַּה, פירושה שישות החיים שרויה במעמדה כמשרתת של העליון. כל עוד זו שקועה בתודעה חומרית, עליה ללבוש גופים שונים בעולם החומרי. תהליך זה נקרא קַרְמַה, או יצירתה רבת הפנים של התודעה החומרית. בספרות הוֵדית נקראת ישות החיים גִ'יוָאתְמָא ובְּרַהְמַן, אולם לעולם לא פַּרַה-בְּרַהְמַן. ישות החיים נתונה למצבים שונים – לעיתים היא נטמעת בחשכת הטבע החומרי ומזהה עצמה עם חומר, ולעיתים היא מזדהה עם הטבע הרוחני העילי. משום כך היא נקראת אונו הגבולי של האל. בהתאם להזדהותה עם חומר או רוח – זו זוכה בגוף חומרי או רוחני. בעולם החומרי ישנם 8,400,000 מיני חיים לבחירתה, בעוד שבעולם הרוחני גופה הנו אחד בלבד. בטבע החומרי היא מתגלה בהתאם לקַרְמַה שלה – לעיתים כאדם, לעיתים כאל-למחצה, ולעיתים כחיה, כבהמה, כציפור, וכו'. לעיתים היא מבצעת הקרבות (יַגְ'נַֿה) שונות כדי להתעלות לכוכבי עדן ולהתענג על האפשרויות ששם. אולם עם תום זמנה שם, היא שבה וחוזרת לאדמה, לגוף אדם. תהליך זה נקרא קַרְמַה.
בצְ'הָאנְדוֹגְיַה אוּפַּנישַׁד מתואר תהליך ההקרבה הוֵדי. על מזבח הקרבן מוגשות חמש מנחות שונות לחמישה סוגי אש. חמשת סוגי האש מייצגים את כוכבי העדן, עננים, אדמה, גבר ואשה. חמש המנחות הן אמונה, המתענג על הירח, גשם, דגנים וזרע ההולדה.
בתהליך ההקרבה מעלה ישות החיים מנחות שונות, בהתאם לכוכב העדן המסוים שלו היא מתאווה. אולם עם תום זמנה שם, הריהי שבה לאדמה בצורת גשם. או אז היא עוטה צורת דגן, הדגן נאכל על ידי גבר והופך לזרע, הזרע מעבֵּר אשה, וישות החיים שבה וזוכה בגוף אדם, וחוזרת ומבצעת הקרבות. כך ממשיך המעגל וחוזר חלילה. ישות חיים שכזו ממשיכה אפוא, והולכת ובאה בנתיב החומרי לעד. מכל מקום, מי שמודע לקְרּישְׁנַּה נמנע מהקרבות שכאלה. הוא מתרגל תודעת קְרּישְׁנַּה במישרין ומכין עצמו לשוב לאלוהות.
פרשנים אימפרסונליסטים לבְּהַגַוַד-גִיתָא מניחים, ללא היגיון, שבְּרַהְמַן לובש צורת גִ'יוַה בעולם החומרי. בניסיונם לאשש את הנחתם, אלה פונים לפסוק השביעי של הפרק החמישה-עשר של הבְּהַגַוַד-גִיתָא. אלא שבפסוק זה האל מתייחס לישות החיים גם כ"חלקיק נצחי שלי". חלקיקו של אלוהים, ישות החיים, אפשר שייפול לעולם החומרי, אולם האל העליון (אַצְ'יוּתַה) אינו נופל לעולם. מכאן שלא ניתן לקבל את הטענה שהבְּרַהְמַן העליון עוטה צורת גִ'יוַה. חשוב לזכור שבספרות הוֵדית בְּרַהְמַן (ישות החיים) שונה מפַּרַה-בְּרַהְמַן (האל העליון).