HE/BG 8.2
פסוק 2
- अधियज्ञः कथं कोऽत्र देहेऽस्मिन्मधुसूदन ।
- प्रयाणकाले च कथं ज्ञेयोऽसि नियतात्मभिः ॥२॥
- אַדְהייַגְ׳נַֿהּ קַתְהַםּ קוֹ ׳תְרַה דֵהֵא ׳סְמין מַדְהוּסֻוּדַנַה
- פְּרַיָאנַּה-קָאלֵא צַ׳ה קַתְהַםּ גְ׳נֵֿיוֹ ׳סי נייַתָאתְמַבְּהיהּ
מילה אחרי מילה
אַדְהייַגְ׳נַֿהּ—אדון ההקרבות; קַתְהַם—כיצד; קַהּ—מיהו; אַתְרַה—כאן; דֵהֵא—בגוף; אַסְמין—הזה; מַדְהוּסֻוּדַנַה—הו מַדְהוּסֻוּדַנַה; פְּרַיָאנַּה-קָאלֵא—בעת המוות; צַ׳ה—ו-; קַתְהַם—כיצד; גְ׳נֵֿיַהּ אַסי—ניתן לדעת אותך; נייַתַה-אָתְמַבְּהיהּ—בעלי שליטה עצמית.
תרגום
הו מַדְהוּסֻוּדַנַה, מיהו אדון ההקרבות, וכיצד הוא שוכן בגוף? כיצד יכולים העוסקים בשירות מסור לדעת אותך בשעת המוות?
התעמקות
"אדון ההקרבות" יכול להתייחס לאינְדְרַה או לוישְׁנּוּ. וישְׁנּוּ הוא ראש האלים-למחצה הראשיים, לרבות בְּרַהְמָא ושׂיוַה, ואינְדְרַה הוא הראשי מבין אלי המנהל. שניהם נסגדים בביצוע יַגְ'נַֿה. אולם אַרְג'וּנַה שואל כאן מיהו אדון היַגְ'נַֿה (ההקרבה) האמיתי, וכיצד הוא שוכן בגופה של כל ישות חיה.
אַרְג'וּנַה מכנה את האל בשם מַדְהוּסֻוּדַנַה. זאת משום שקְרּישְׁנַּה הרג פעם זֵד בשם מַדְהוּ. למעשה, שאלות אלה מקורן בספק, ולא היו צריכות להתעורר בלבו של אַרְג'וּנַה, שהרי הוא דָבֵק מודע לקְרּישְׁנַּה. ספקות אלה משולים לזדים. קְרּישְׁנַּה מומחה בהריגת זדים, ואַרְג'וּנַה מכנה אותו מַדְהוּסֻוּדַנַה כדי שיכלה את הספקות הזדוניים שניעורו בלבו.
המילה פְּרַיָאנַּה-קָאלֵא היא רבת משמעות בפסוק זה. זאת משום שכל שאנו עושים בחיים אלה ייבחן ברגע המוות. אַרְג'וּנַה מתאווה מאוד לדעת אודות מי שעוסקים בתודעת-קְרּישְׁנַּה תמיד. מה הוא מעמדם, מה יקרה להם ברגעם האחרון? ברגע המוות משתבשים תפקודי הגוף כולם, וגם המֶחשָב אינו פועל במיטבו. אפשר שבגלל ההפרעות הגופניות הללו לא ניתן יהיה לזכור את האל. מַהָארָאגַ'ה קוּלַשֵׂקְהַרַה, שהיה דָבֵק דגול, מתפלל, "אלי היקר, עתה הריני במלוא כושרי. עדיף אפוא, שאמות מיד, בשעה שברבור מֶחשָבי מסוגל עדיין לחפש אחר הכניסה לגבעול כפות רגלי הלוטוס שלך." דימוי זה ניתן כיוון שברבורים, שהנם עופות מים, משתעשעים בהתחפרות בפרחי לוטוס; הם נהנים לחדור אל תוך פרחי הלוטוס. מַהָארָאגַ'ה קוּלַשֵׂקְהַרַה אומר לאל, "מֶחשָבי אינו מוטרד עתה ובריאותי תקינה. אם אמות עתה, בהגות על כפות רגליך, עיסוקי בשירותך המסור יהפוך למושלם, אולם אם אצטרך להמתין למותי הטבעי איני יודע מה יקרה. שהרי אז ישתבשו תפקודי גופי. גרוני ייחר, ואיני יודע אם אוכל לזמר את שמך. מכאן מוטב שאמות מיד." אַרְג'וּנַה שואל כיצד ניתן למקד את המֶחשָב בכפות רגלי הלוטוס של קְרּישְׁנַּה בזמן שכזה.