HE/BG 8.9
פסוק 9
- कविं पुराणमनुशासितार-
- मणोरणीयंसमनुस्मरेद्यः ।
- सर्वस्य धातारमचिन्त्यरूप-
- मादित्यवर्णं तमसः परस्तात् ॥९॥
- קַויםּ פּוּרָאנַּם אַנוּשָׂאסיתָארַם
- אַנּוֹר אַנִּייָאמְּסַם אַנוּסְמַרֵד יַהּ
- סַרְוַסְיַה דְהָאתָארַם אַצ׳ינְתְיַה-רֻוּפַּם
- אָדיתְיַה-וַרְנַּםּ תַמַסַהּ פַּרַסְתָאת
מילה אחרי מילה
קַוים—יודע כול; פּוּרָאנַּם—קדום; אַנוּשָׂאסיתָארַם—שליט; אַנּוֹהּ—מהאטום; אַנִּייָאמְּסַם—קטן; אַנוּסְמַרֵת—תמיד חושב על; יַהּ—מי ש-; סַרְוַסְיַה—של הכול; דְהָאתָארַם—מקיים; אַצ׳ינְתְיַה—בלתי נתפשת; רֻוּפַּם—זה שדמותו; אָדיתְיַה-וַרְנַּם—מאיר כחמה; תַמַסַהּ—לחשכה; פַּרַסְתָאת—נשגב.
תרגום
על האדם להגות באישיות אלוה העילאי כיודע-כול, כקדום מכול, כשליט, כקטן מהקטן ביותר, כמקיים כול, כשורה מעבר לכל תפיסה חומרית, כבלתי נתפס, ותמיד כאישיות ייחודית. הוא מאיר כחמה ונשגב ומעבר לטבע החומרי.
התעמקות
פסוק זה מתאר את תהליך ההגות בעליון. החשובה מכל הנקודות הללו היא שהוא אינו מופשט או ריקוּת. לא ניתן להגות במשהו חסר ממשות ייחודית או ב"איִן". זה קשה מאוד. מכל מקום, קל להגות בקְרּישְׁנַּה כמתואר כאן. ראשית, האל הוא פּוּרוּשַׁה, אישיות ייחודית – אנו הוגים בדמותו כרָאמַה ובדמותו כקְרּישְׁנַּה.
פסוק זה מתאר מיהו אלוהים, בין אם הוגים בו כרָאמַה ובין אם כקְרּישְׁנַּה. אלוהים הוא קַוי; כלומר, הוא יודע עבר, הווה ועתיד, ומכאן שהוא יודע הכול. הוא הקדום מכול, שהרי הוא המקור לכול; הכול נולד ממנו. הוא גם שליטו העליון של היקום, ומקיים ומורה האנושות. הוא קטן מן הקטן ביותר. גודלה של ישות-החיים הוא כחלק העשרת אלפים מקצה שערה. אולם אישיות אלוה, בקטנותו הבלתי נתפסת, נכנס אפילו לליבו של חלקיק מזערי שכזה. משום כך הוא נקרא הקטן מהקטן ביותר. כעליון, הוא נכנס לכל אטום וללבו של הקטן ביותר ושולט בו כנשמת-העל. ואף שהוא קטן כל כך, הוא שורה בכול ומקיים-כול. מערכות הכוכבים כולן נשענות עליו.