HE/BG 9.10

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק תשיעי: הידע הכמוס ביותר
ב.ג. 9.9 ב.ג. 9.9 - ב.ג. 9.11 ב.ג. 9.11
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 10

मयाध्यक्षेण प्रकृतिः सूयते सचराचरम् ।
हेतुनानेन कौन्तेय जगद्विपरिवर्तते ॥१०॥
מַיָאדְהְיַקְשֵׁנַּה פְּרַקְרּיתיהּ סֻוּיַתֵא סַה-צַ׳רָאצַ׳רַם
הֵתוּנָאנֵנַה קַוּנְתֵיַה גַ׳גַד ויפַּריוַרְתַתֵא

מילה אחרי מילה

מַיָא—באמצעותי; אַדְהְיַקְשֵׁנַּה—באמצעות המשגיח; פְּרַקְרּיתיהּ—הטבע החומרי; סֻוּיַתֵא—מתגלה; סַה—יחד עם; צַ׳רַה-אַצַ׳רַם—הנע והנייח; הֵתוּנָא—בשל הסיבה; אַנֵנַה—הזו; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; גַ׳גַת—ההתגלות הקוסמית; ויפַּריוַרְתַתֵא—פועלת.

תרגום

הו בן קוּנְתִי, הטבע החומרי, שהנו אחד מאוני, פועל תחת השגחתי ומייצר את כל ישויות החיים הנעות והנייחות. תחת חוקיו נבראת התגלות זו ונכחדת שוב ושוב.

התעמקות

נאמר כאן בבירור, שאישיות אלוה העילאי, אף שנבדל מפעולות העולם החומרי, הוא מכוונן העליון. הוא הרצון העליון שמאחורי עולם התופעות, בעוד שניהולו של העולם נתון בידי הטבע החומרי.

שְׂרִי קְרּישְׁנַּה מוסיף ואומר בבְּהַגַוַד-גִיתָא, "אני האב" של ישויות החיים שבמיני החיים השונים כולם. ממש כשם שאב מפרה את רחם האם בזרע הילד, מפרה האל את הטבע החומרי, באמצעות מבטו, בישויות חיים, ואלה מופיעות בצורות ובמינים שונים, בהתאם למאווייהן ולמעשיהן בעבר. ישויות החיים הללו כולן נולדות אמנם ממבטו של האל, אלא שהן זוכות בגוף מסוים בהתאם למעשיהן ולמאווייהן בעבר. מכאן שהאל אינו קשור לבריאה החומרית במישרין. הוא בסך הכול מביט לעברה, ומיד זו נכנסת לפעולה והכול נברא. עצם העפת מבטו לעבר הטבע החומרי מהווה אמנם פעולה כלשהי, אך אין הוא מעורב ישירות בבריאת העולם החומרי. בסְמְרּיתי ניתנת דוגמה זו: אדם שעומד בקרבתו של פרח ריחני, קולט את ריחו בחוש הריח שלו. אולם הריח והפרח שניהם נבדלים זה מזה. דומה לזה הזיקה שבין העולם החומרי לבין אישיות אלוה העילאי; אין לאל דבר עם עולם זה, אף שהוא בוראו באמצעות מבטו וצוויו. מכאן, שללא השגחתו של אישיות אלוה העילאי, לא יכול הטבע החומרי לעשות דבר. בו-זמנית, האל גם נבדל ובלתי קשור לפעילות החומרית.


ב.ג. 9.9 ב.ג. 9.9 - ב.ג. 9.11 ב.ג. 9.11