HE/BG 9

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק תשיעי: הידע הכמוס ביותר
פרק שמיני פרק שמיני - פרק עשירי פרק עשירי
BG-chapter next.png



את ההתעמקויות של פְּרַבְּהוּפָּאדַה ניתן לראות בלחיצה על הקישור לפסוק

פסוק 9.1: אישיות אלוה העילאי אמר: אַרְג'וּנַה יקירי, כיוון שאינך מקנא בי לעולם, אעניק לך את הידע וההבנה הכמוסים ביותר, וביודעך זאת, יפוגו מצוקות קיומך החומרי כולן.

פסוק 9.2: ידע זה הוא מלך כל חינוך, והגנוז והכמוס מכול. הוא הידע הטהור ביותר. וכיוון שהוא מעניק תפיסה ישירה של העצמי מתוך התנסות פנימית, הרי שהוא מהווה את שלמות הדת. הוא נצחי ומיושם בחדווה.

פסוק 9.3: הו מייסר האויב, מי שאינם מאמינים בשירות המסור, לא יגיעו אלי. אלה שבים לנתיב הלידה והמוות שבעולם חומרי זה.

פסוק 9.4: בדמותי הסמויה שורה אני ביקום זה כולו. כל הישויות נמצאות בי, אולם אני איני בהן.

פסוק 9.5: אלא שבו-זמנית כל הנברא אינו מצוי בי. הבט נא וראה את שפעת יכולתי המיסטית! אף על פי שאני הוא מקיימן של כל ישויות החיים, ואף שאני נמצא בכול, איני חלק מעולם התופעות הזה, שהרי אני הוא מקור הבריאה.

פסוק 9.6: דע כי יצורי הבריאה כולם מצויים בי, ממש כשם שהרוח העַזה, הנושבת בכל מקום, מצויה תמיד בשמיים.

פסוק 9.7: הו בן קוּנְתִי, עם קץ העידן, נכנסות כל התופעות החומריות אל הווייתי, ועם ראשיתו של עידן נוסף, בעזרת אוני אני שב ובוראן.

פסוק 9.8: סדרי הבריאה כולם כפופים לי. ברצוני מתגלה היקום מוכנית, פעם אחר פעם, וברצוני הוא נכחד לבסוף.

פסוק 9.9: הו דְהַנַנְֿגַ'יַה, אין מעשים אלה יכולים לכובלני. לעד אני נבדל מכל פעילות חומרית, כמו חופשי מכל מעורבות.

פסוק 9.10: הו בן קוּנְתִי, הטבע החומרי, שהנו אחד מאוני, פועל תחת השגחתי ומייצר את כל ישויות החיים הנעות והנייחות. תחת חוקיו נבראת התגלות זו ונכחדת שוב ושוב.

פסוק 9.11: הכסילים ממעיטים בערכי בשעה שאני מתגלה בדמות אדם. אין הם יודעים את טבעי הנשגב כאדון העליון של כל הקיים.

פסוק 9.12: אלה שנתונים לבלבול שכזה נמשכים אחר השקפות זדוניות וכופרות. בשבי האשליה, תקוותם לגאולה, פעילותם התועלתנית וחתירתם לידע – כולן עולות בתוהו.

פסוק 9.13: הו בן פְּרּיתְהָא, מי שאינם נתונים לאשליה, הנשמות הדגולות, זוכים להגנת הטבע האלוהי. מאחר שהם יודעים שאני הוא אישיות אלוה העילאי, המקורי והבלתי מתכלה, הרי שהם עוסקים כליל בשירותי המסור.

פסוק 9.14: אלה, הנשמות הדגולות, מזמרים ללא הרף את תהילותיי, עוסקים בשירותי במרץ והחלטיות, משתחווים לפני, ולעד סוגדים לי במסירות.

פסוק 9.15: אחרים, אשר הקרבתם היא פיתוח ידע – אלה סוגדים לאל כאחד ויחיד, כרב-צורות, ובדמותו היקומית.

פסוק 9.16: אולם אני הוא הפולחן, אני ההקרבה, המִנחה לאבות, עשב המרפא והמזמור הנשגב. אני הוא החמאה, האש והמנחה.

פסוק 9.17: אני הוא אבי היקום, האם, התומך והסב. אני מטרת הידע, המטהר וההברה אוֹםּ. אני גם הוֵדות רּיג, סָאמַה ויַג'וּר.

פסוק 9.18: אני המטרה, המקיים, האדון, העד, המשכן, המקלט והידיד הטוב. אני הבריאה והכיליון, הבסיס לכול, המקום בו נח הכול, והזרע הנצחי.

פסוק 9.19: הו אַרְג'וּנַה, אני הוא מספק החום, ואני עוצר הגשם וממטירו. אני האלמוות, ואני גם התגלמות המוות. הרוחני והחומרי שניהם מצויים בי.

פסוק 9.20: מי שלומדים את הוֵדות ולוגמים את עסיס הסוֹמַה, בבקשם אחר כוכבי עדן, סוגדים לי בעקיפין. לאחר שאלה מיטהרים מחטאיהם כולם, הם נולדים על כוכבו הצדיק של אינְדְרַה שבעדן, ומתענגים שם בעונג שמימי.

פסוק 9.21: לאחר עינוג חושים שמימי למכביר, ועם כלות תוצאות מעשיהם הטובים, אלה שבים וחוזרים לכוכב בן מוות זה. מכאן שמי שמבקשים עינוג חושים ודבקים בעקרונות שלוש הוֵדות, זוכים רק בלידה ומוות חוזרים ונשנים.

פסוק 9.22: אולם מי שסוגדים לי ומסורים רק לי תמיד, והוגים בדמותי הנשגבת – לאלה אני מספק את מחסורם ושומר על המצוי עמם.

פסוק 9.23: הו בן קוּנְתי, הסוגדים לאלים אחרים ועובדים אותם באמונה, למעשה סוגדים לי, אלא שאינם עושים זאת בדרך הנכונה.

פסוק 9.24: אני הוא הנהנה היחיד ואדון כל הקרבה. מכאן שאלו שאינם מכירים את טבעי האמיתי, הנשגב – מועדים.

פסוק 9.25: הסוגדים לאלים-למחצה, ייוולדו בקרב אלה; הסוגדים לאבות הקדומים, יצטרפו אליהם; הסוגדים לשדים ורוחות ייוולדו בין היצורים שכאלה; והסוגדים לי, יחיו עמי.

פסוק 9.26: כאשר אדם מגיש לי באהבה ובמסירות עלה, פרח, פרי או מים – הריני מקבל את מנחתו.

פסוק 9.27: הו בן קוּנְתִי, כל אשר תפעל, תאכל, תגיש או תחלק, גם כל סיגוף – עשה כמנחה לי.

פסוק 9.28: בדרך זו תשתחרר מן השעבוד לפעולה, על תוצאותיה החיוביות והשליליות. אם תמקד בי מֶחשָבך על-פי עקרון פרישות זה, הרי שתזכה בגאולה ותבוא אלי.

פסוק 9.29: איני מקנא באיש, גם איני נוטה לאיש; שווה אני לכול. אך מי שמשרתני במסירות הוא ידיד, הוא בי, וגם אני ידיד לו.

פסוק 9.30: גם מי שמבצע את הנתעב שבמעשים, אם הוא עוסק בשירות מסור, הרי שהוא נחשב לקדוש. זאת משום שתכליתו נכונה.

פסוק 9.31: במהרה הוא הופך לצדיק וזוכה בשלווה תמידית. הו בן קוּנְתִי, הכרז בעוז שדְבֵקי לא ייכחד לעולם.

פסוק 9.32: הו בן פְּרּיתְהָא, מי שמוצאים בי מקלטם, גם אם מוצאם נחות – נשים, וַיְשְׂיות (סוחרים), ושֻׂוּדְרות (פועלים) – יכולים להגיע ליעד העליון.

פסוק 9.33: קל וחומר אפוא, לגבי הבְּרָאהְמַנּים ישרי הדרך, הדְבֵקים והמלכים הקדושים. עתה, משבאת לעולם בן חלוף ומיוסר זה, עבוד בשירותי המסור.

פסוק 9.34: הגֶה בי במחשבתך תמיד, היֵה לדְבֵקי, השתחווה לפני וסגוד לי. אם כל כולך תתמקד בי כך, הרי שתבוא אלי.

פרק שמיני פרק שמיני - פרק עשירי פרק עשירי