HE/BG 9.18

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 18

गतिर्भर्ता प्रभुः साक्षी निवासः शरणं सुहृत् ।
प्रभवः प्रलयः स्थानं निधानं बीजमव्ययम् ॥१८॥
גַתיר בְּהַרְתָא פְּרַבְּהוּהּ סָאקְשִׁי ניוָאסַהּ שַׂרַנַּםּ סוּהְרּית
פְּרַבְּהַוַהּ פְּרַלַיַהּ סְתְהָאנַםּ נידְהָאנַםּ בִּיגַ׳ם אַוְיַיַם

מילה אחרי מילה

גַתיהּ—המטרה; בְּהַרְתָא—המקיים; פְּרַבְּהוּהּ—האדון; סָאקְשִׁי—העד; ניוָאסַהּ—המשכן; שַׂרַנַּם—המִקלט; סוּ-הְרּית—הידיד הקרוב ביותר; פְּרַבְּהַוַהּ—הבריאה; פְּרַלַיַהּ—החורבן; סְתְהָאנַם—הבסיס; נידְהָאנַם—המקום בו נח הכול; בִּיגַ׳ם—הזרע; אַוְיַיַם—הבלתי מתכלה.

תרגום

אני המטרה, המקיים, האדון, העד, המשכן, המקלט והידיד הטוב. אני הבריאה והכיליון, הבסיס לכול, המקום בו נח הכול, והזרע הנצחי.

התעמקות

גַתי זהו היעד שאליו אנו שואפים. אך קְרּישְׁנַּה הוא המטרה העליונה, אף שאנשים אינם יודעים זאת. מי שאינו יודע אודות קְרּישְׁנַּה, מולך שולל והתקדמותו-לכאורה היא חלקית או אשלייתית. רבים בוחרים את האלים-למחצה ליעדם, ובאמצעות תרגול קפדני, על-פי שיטות נקובות, אלה מתעלים לכוכבים שונים, כגון צַ'נְדְרַלוֹקַה, סֻוּרְיַלוֹקַה, אינְדְרַלוֹקַה, מַהַרְלוֹקַה וכו'. אלא שהלוֹקות, או הכוכבים הללו, כולם נוצרו בידי קְרּישְׁנַּה, ומכאן שהם קְרּישְׁנַּה, ובו-זמנית לא קְרּישְׁנַּה. כוכבים אלה הם גילוי אונו של קְרּישְׁנַּה, ונחשבים לכן לקְרּישְׁנַּה, אף שהם בסך הכול צעד נוסף להבנת קְרּישְׁנַּה. הפנייה לאוניו השונים של קְרּישְׁנַּה היא פנייה אל קְרּישְׁנַּה בעקיפין. מכל מקום, עדיף לפנות אליו במישרין, שהרי זה חוסך זמן וכוח. אם יש למשל, אפשרות להגיע לקצהו של בניין בעזרת מעלית, מדוע לטפס במדרגות, צעד אחר צעד? הכול נשען על אונו של קְרּישְׁנַּה; מכאן שאין דבר קיים שאינו חוסה בקְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה הוא השליט העליון, שהרי הכול שייך לו והכול מתקיים באמצעות אונו. מאחר שהוא מצוי בלב כול, הרי שהוא העד העליון. גם המעונות, הארצות או הכוכבים שבהם אנו מתגוררים הם קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה הוא המטרה והמקלט העליון, ומכאן שעל הכול לחסות בו ולחפש בו הגנה או מזור למצוקותיהם. כל אימת שאנו זקוקים להגנה, זו מקורה בכוח חי. קְרּישְׁנַּה הוא ישות-החיים העליונה. ומאחר שהוא מקור היווצרותנו, או האב העליון, הרי שאיש אינו ידיד טוב ממנו, גם לא דורש טוב כמותו. הוא מקור הבריאה, כמו גם מקלטה הסופי, לאחר החורבן. מכאן שהוא הסיבה הנצחית לכל הסיבות.