HE/Prabhupada 0185 - אל תהיו מוטרדים משינויים בָּאָרָעי



הרצאה על שׂ.בּ. 3.26.36-35 - בּוֹמְבֵּיי, 12 בינואר, 1975

אל תהיה תקוע בתוך מערכת או בתוך סִיסְטֵמָה. המערכת או הַסִּיסְטֵמה נחוצה, בהנחה ואתה מתקדם כלפי הבנה של העליון. אך אם אתה פשוט נוהג על פי מערכת או סִיסְטֵמה אבל לא מתקדם בעניין הבנת העליון, אז, לפי הַשְׂרִימַד-בְּהָאגַותַם או לפי הגרסה הַוֵּדית, אין זה אלא לטורח עליך. אין לכך..., לזאת אין ערך. לכן הַבְּהָאגַוַתַה אומרת: "זו מערכת דתית ממדרגה ראשונה." זה לא משנה אם תקרא לה הינדית או מוסלמית או נוצרית או בוּדְדְהָא. "מערכת דתית ממדרגה-ראשונה - היא שעוזרת לך להתקדם אל הבנתו של אַדְהוֹקְשַׁגַ'ה."

אַדְהוֹקְשַׁגַ'ה - עוד שם של קְרּישְׁנַּה. אַדְהוֹקְשַׁגַ'ה משמעותו: "הנושא שאינך יכול להבין פשוט ע"י השערה מנטאלית או ע"י ידע אֶמְפִּירי, בתרגול וידע מעשי." זה נקרא אַדְהוֹקְשַׁגַ'ה. אַדְהַהּ-קְרּיתַםּ אַקְשַׁגַ'ם גְ'נַֿאנַםּ יַתְרַה. אז אַדְהוֹק... עלינו להתקרב על אַדְהוֹקְשַׁגַ'ה הזה. ישנם שלבים שונים של ידע: פְּרַתְיַקְשַׁה, פַּרוֹקְשַׁה, אַפַּרוֹקְשַׁה, אַדְהוֹקְשַׁגַ'ה, אַפְּרָאקְרּיתַה. אז עלינו לקרוב אל הַאַפְּרָאקְרּיתַַה - טרנסצנדנטלי - שמעל הטבע החומרי. אַדְהוֹקְשַׁגַ'ה הוא כמעט קרוב יותר מהסוג הנמוך יותר של ידע, פְּרַתְיַקְשַׁה, פַּרוֹקְשָׁאפַּרוֹקְשַׁה. אלה מתוך קַנּישְׁטְהַה-אַדְהיקָארַה.

אַרְצָ'איָאם אֵוַה הַרַיֵה
פֻּוּגָ'אםּ יַהּ שְׂרַדְדְהַיֵהַתֵה
נַה תַד-בְּהַקְתֵשׁוּ צָ'אנְיֵשׁוּ
סַה בְּהַקְתַהּ פְּרָאקְרּיתַהּ סְמּרּיתַהּ
(שׂ.בּ. 11.2.47)

אז שלב הַפְּרַקְרּיתַה הוא ידע פְּרַתְיַקְשַׁה, תפיסה ישירה, וידע שהתקבל מן הַפַּרַמְפַּרָא - פְּרַתְיַקְשַׁה, פַּרוֹקְשַׁה, אז אַפַּרוֹקְשַׁה; הגשמה-עצמית, ואז אַדְהוֹקְשַׁגַ'ה, אַפְּרָאקְרּיתַה. אז תודעת קְרּישְׁנַּה היא ידע אַפְּרָאקְרּיתַה. היא השלב העליון של הבנת קְרּישְׁנַּה, ידע אַפְּרָאקְרּיתַה.

אז, כל עוד אנו נמצאים בדרך לְיֶדַע אַדְהוֹקְשַׁגַּ'ה, עד שם הרי שזה כללים מווסתים - עלינו לעקוב וללכת אחרי העקרונות המווסתים בקפדנות. וידע אַפְּרָאקְרּיתַה הוא בשביל הַפַּרַמַהַמְּסַה. ישנו... זה נקרא רָאגַה-בְּהַקְתי. בשלבים אלה, פְּרַתְיַקְשַׁה, פַּרוֹקְשַׁה, הם נקראים וידְדְהי-בְּהַקְתי. אמנם ללא וידְדְהי-בְּהַקְתי, אינך יכול להגיע לשלב של רָאגַה-בְּהַקְתי, על אף שהוא המטרה שלנו.

רָאגָאנוּגָא, רָאגַה-בְּהַקְתי מתבצע תוך הליכה בצעדי רגליהם של הדבקים בְּוְרּינְדָאוַנַה - זאת נקראת רָאגַה-בְּהַקְתי - השותפים האישיים של קְרּישְׁנַּה. לא מדובר בלהפוך במישרין לשותף אישי של קְרּישְׁנַּה, אלא בהליכה בצעדי רגליהם של שותפיו הנצחיים, על מנת שנוכל לבוא לשלב זה של רָאגַה-בְּהַקְתי. זאת נקראת פַּרָא-בְּהַקְתי, ופַּרָא-בְּהַקתי זו נחוצה.

בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ פְּרַסַנְנָאתְמָא
נַה שֹוֹצַ'תי נַה קָאנְֿקְשַׁתי
סַמַהּ סַרְוֵשׁוּ בְהֻוּתֵשׁוּ
מַד-בְּהַקְתיםּ לַבְּהַתֵה פַּרָאם
(בּ.ג. 18.54).

אז תנועה זו לתודעת קְרּישְׁנַּה מתפתחת בהדרגה עד לשלב רָאגַה-בְּהַקְתי או פַּרָא-בְּהַקְתי. או אז החיים מוצלחים. בדרך זו מוטל עלינו לא להיטרד מהתרחשויות במימד הַשְּׁנִיוּת וְהָאָרָעי. - כפי שזה נאמר פֹּה: מְרּידוּתְוַםּ קַטְהינַתְוַםּ צַ'ה שַׂיְתְיַם אוּשְׁנַּתְוַם אֵוַה צַ'ה. אנו נטרדים מהדברים האלה.

נאמר שאנו שוכבים על הרצפה - זה קַטְהינַתְוַם: היא מאוד קשה. אלא אם תבוא לזרועותינו כרית או מזרן נחמד, זה מְרּידוּתְוַם. באופן דומה, שִׂיתוֹשְׁנַּה : מים, לפעמים הם מורגשים צוננים מאוד, קרים, ולעתים חמים מאוד. המים אינם אלא זהים; לפי השינוי בסדר הָאָרָעי, הם עוברים למקום אחר, או למצב אחר. והם המקור לכאב ולעונג על סמך המגע הזה, העור. העור הוא מגע. אז אם מבינים באופן מלא, "אני לא הגוף הזה," זה דורש תפיסה של העצמי, אָאתְמָאנוּבְּהֻוּתי.

ככל שאנחנו מתקדמים יותר בתודעה רוחנית, כך אנו נעמדים יותר בּאָאתְמַה-סְתְהַה. זה נקרא סְתְהיתה-פְּרַגְ'נַֿה. אז אנו לא נופרע או ניטרד. ועלינו גם להתאמן לא להיטרד מתנאים או משינויי-צורה של הָאָרָעי. כן עלינו. מפני שאנו לא שייכים, כנשמה רוחנית - אַהַםּ בְּרַהְמָאסְמי - אני לא שייך לסידור חומרי זה, ברם התרגלתי אליו, אז בתרגול עלי לבוא למצב הרוחני. ותוך כדי תרגול זה דורש סובלנות. זה נקרא בְּהַגַ'נַה, סָאדְהַנַה, או תַפַּסְיַה, סיגופים, תעניות, סובלנות. הדברים שאינם, אלא בדרך זו או אחרת, הזדהינו עם דברים חומריים כאלה, ולהתאמן בשנית, לבוא לשלב הרוחני, סובלנות זו נקראת תַפַּסְיַה. זאת המשמעות של תַפַּסְיַה - תַפַּהּ משמעותו כאב, לקבל באופן רצוני כאב כלשהו.