HE/Prabhupada 0631 - אני קיים לנצח, הגוף הזה לא נצחי

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0587 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0678

אני קיים לנצח, הגוף הזה לא נצחי
- פרבהופאדה 0631


הרצאה על ב.ג. 2.28 - לונדון, ה-30 באוגוסט, 1973

נקודה אחת בהקשר זה היא שבלילה כשאני חולם אני שוכח את הגוף הזה. הגוף הזה, בחלום, אני רואה שהלכתי למקום אחר, מדבר עם אנשים אחרים, והמיקום שלי שונה. אבל באותו הזמן אני לא זוכר שהגוף שלי למעשה שכוב על המיטה בדירה ממנה באתי. אבל אנחנו לא זוכרים את הגוף הזה. זו אותה החוויה לכולם. באופן דומה, כשאתה בא שוב, שלב ההתעוררות בבוקר אחרי הקימה מהמיטה, אני שוכח את כל הגופים שלי שיצרתי בחלום. אז איזה מהם נכון? זה נכון? הגוף הזה נכון, או הגוף ההוא? מפני שבלילה אני שוכח את הגוף הזה, וביום אני שוכח את הגוף החולם האחר. אז שניהם לא נכונים. זו פשוט הזיה. אבל אני לא טועה, כי אני רואה בלילה, אני רואה ביום. אז אני נצחי, הגוף הוא לא נצחי. זאת עובדה. אַנְתַוַנְתַה אימֵה דֵהַה ניתְיַסְיוֹקְתָאהּ שַׂרִירינַּה (ב.ג. 2.18). שַׂרִירינַּה, בעל הגוף, הוא נצחי, אבל לא הגוף. בכל כך הרבה דרכים, קרישנה מסביר על מצבו החומרי של הגוף הזה. אבל אלו שאינם נבונים, בעלי ידע מועט, בשבילם ההבנה דבר מאוד קשה. אחרת, דברים הם ברורים מאוד. הנקודה היא מאוד ברורה. בלילה אני שוכח את הגוף הזה, וביום אני שוכח את הגוף בלילה. זאת עובדה. באותו האופן, אני שוכח את הגוף של חַיי הקודמים, הגלגול הקודם שלי או המשך שלו, או שאני לא יודע את הגוף העתידי. אבל אני אמשיך להתקיים, והגוף עלול להשתנות, אלא שעלי בכל מקרה לקבל גוף נוסף וזמני. אלא אני, כפי שאני קיים, מַשְׂמַעוֹ שיש לי גוף. זה גוף רוחני.

אז גוף רוחני קיים, והתקדמות רוחנית היא קודם כל לדעת, את הזהות הרוחנית של האני. בדיוק כמו שסַנָאתַנַה גוֹסְוָאמִי הלך לשְׂרִי צַ'יִיתַנְיַה מַהָאפְּרַבּהוּ לאחר שפרש מתפקיד השר. קודם כל הוא אמר, קֵה אָאמי, קֵנֵה אָאמָאיַה גָ'ארֵה תָאפַּה-תְרַיַה: (צ'.צ' מדהיה 20.102): "בעצם, אני לא יודע מה אני, ולמה אני נתון למצב אומלל זה של חיים." לכן המצב האומלל של החיים הוא הגוף הזה. מפני שאני מקבל... גם בחלום. כשאני מקבל גוף נוסף, לעתים אנו מוצאים שעל פסגת במבוק גבוה מאוד או הר גבוה, אני רק עכשיו, נופל למטה. ואני פוחד, לפעמים אני צועק, "עכשיו אני נופל למטה." אז גוף זה, הגוף החומרי, שאני שייך לו, שאני... למעשה, אני לא שייך לאף אחד מן הגופים הללו. יש לי גוף רוחני נפרד.

אז חיי אדם אלו נועדו להבנה זאת, ש"אני לא הגוף החומרי יש לי, גוף רוחני." אז השאלה הבאה תהיה, "אז מה הפעולה שלי?" בגוף הנוכחי תחת מצב חומרי כלשהו אני חושב, "זה הגוף שלי," והגוף נוצר תחת מצב מסויים של המדינה או המשפחה, לכן, "זאת המשפחה שלי, זאת המדינה שלי, זו האומה שלי." הכל לפי התפיסה הגופנית של החיים. ואם אני לא הגוף הזה, אז ביחס לגוף הזה, או שהמשפחה שלי או המדינה שלי או החברה שלי, או שאר מערכות היחסים שלי, גם הן שקריות כי הגוף כוזב.