HE/Prabhupada 0587 - כל אחד מאיתנו רעב רוחנית

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
לדף הקודם - וידאו 0572 Go-previous-rtl.png
Go-next-rtl.png לדף הבא - וידאו 0631

כל אחד מאיתנו רעב רוחנית
- פרבהופאדה 0587


הרצאה על ב.ג. 2.20 - הַיְידֵרַבָּאד, ה-25 בנובמבר, 1972

לכן, אם אני חושב שאני המעיל הזה, זו הבורות שלי. וזה מה שקורה. כביכול לשרת את האנושות, למעשה משמעותו שְטיפת המעיל. בדיוק כפי שאם אתה רעב ואני אשטוף לך את המעיל יפה מאוד עם סבון, האם תהיה מרוצה? לא. זה בלתי אפשרי. לכן כול אחד מאתנו הינו רעב מבחינה רוחנית. במה האנשים הללו עוזרים בכך שהם שוטפים את המעיל והחולצה? לא תהיה מנוחה. הכביכול שרותים הומניטריים משמעותם שהם פשוט שוטפים את הוָאסָאמְּסי גִ'ירְנָּאני. זה הכול. ומוות משמעותו, זה מוסבר יפה מאוד, שכשהלבוש, הלבוש שלך, הלבוש שלי, מזדקן, אנחנו משנים אותו. באותה המידה, לידה ומוות משמעותם לשנות לבוש, זה מוסבר בברור. וָאסָאמְּסי גִ'ירְנָּאני יַתְהָא ויהָאיַה (ב.ג 2.22). גִ'ירְנָּאני, לבוש ישן, בגד ישן, אנחנו זורקים אותו, ולוקחים אחד חדש, בגד חדש. באותה הדרך, וָאסָאמְּסי גִ'ירְנָּאני יַתְהָא ויהָאיַה נַוָאני גְרּיהְנָּאתי. בגד חדש, רענן. באותה הדרך, אני זקן.

לכן אם אני לא בן-חורין, אם, אם אני מלא בתוכניות שאני רוצה להגשים בעולם החומרי הזה, אז אני אצטרך לקבל גוף חדש. אבל אם אין לכם יותר תוכניות, אין לכם יותר תוכניות, נִישְקִינְֿצַ'נַה.. זה נקרא נִישְקִינְֿצַ'נַה. נִישְקִינְֿצַ'נַסְיָה בְּהַגַוָואד-בָּהַגַ'נוֹנְמוּקְהַסְיַה. צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ אומר, נִישְׁקִינְֿצַ'נַה. עלינו להיות לגמרי חופשיים, חופש מוחלט מהעולם החומרי הזה. עלינו להיות מלאים בסלידה. אז יש אפשרות לעבור לעולם הרוחני.