HE/BG 17.23

Revision as of 16:28, 26 November 2017 by Elad (talk | contribs) (Bhagavad-gita Compile Form edit)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
His Divine Grace A.C. Bhaktivedanta Swami Prabhupada


פסוק 23

אוֹםּ תַת סַד איתי נירְדֵשׂוֹ בְּרַהְמַנַּס תְרי-וידְהַהּ סְמְרּיתַהּ
בְּרָאהְמַנָּאס תֵנַה וֵדָאשׂ צַ׳ה יַגְ׳נָֿאשׂ צַ׳ה ויהיתָאהּ פּוּרָא

מילה אחרי מילה

אוֹםּ—מציין את העליון; תַת—זה; סַת—נצחי; איתי—כך; נירְדֵשַׂהּ—ציון; בְּרַהְמַנַּהּ—העליון; תְרי-וידְהַהּ—שלושה סוגים; סְמְרּיתַהּ—נחשב; בְּרָאהְמַנָּאהּ—הבְּרָאהְמַנּים; תֵנַה—עם זה; וֵדָאהּ—הספרות הוֵדית; צַ׳ה—ו-; יַגְ׳נָֿאהּ—הקרבה; צַ׳ה—ו-; ויהיתָאהּ—ננקט; פּוּרָא—בתחילה.

תרגום

עוד מראשית הבריאה השתמשו בשלוש המילים אוֹםּ תַת סַת לציין את האמת המוחלטת העליונה. הבְּרָאהְמַנּים משתמשים בשלושה סמלים מייצגים אלה במזמורים הוֵדיים ובמהלך הקרבות לסיפוקו של העליון.

התעמקות

סיגופים, הקרבות, צדקה ומזון – אלה כאמור נחלקים לשלוש קבוצות, על-פי המידות: טובות, להיטות ובערות. אולם בין אם אלה בדרגה ראשונה, ובין אם בשנייה או בשלישית – כולם מותנים ונגועים במידות הטבע. הם הופכים אמצעי להתקדמות רוחנית רק בשעה שהם מכוונים לעליון – אוֹםּ תַת סַת – לאישיות אלוה, הנצחי. כללי הכתובים מורים על מטרה כזו. שלוש המילים אוֹםּ תַת סַת מצביעות במיוחד על האמת המוחלטת, האישיות העליונה. המילה אוֹםּ מופיעה במזמורים הוֵדיים כולם.

מי שאינו מקיים את כללי הכתובים לא יגיע לאמת המוחלטת. אפשר שישיג תוצאה זמנית כלשהי, אולם לא את מטרת החיים העליונה. מכאן שצדקה, הקרבה וסיגופים – אלה צריכים להתבצע במידת הטובות, ואין ספק שכאשר הם