HE/BG 7.8: Difference between revisions

(Bhagavad-gita Compile Form edit)
 
(Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists)
 
Line 1: Line 1:
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 7|H08]]
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 7|H08]]
<div dir="rtl">
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 7| פרק שביעי: ידיעת המוחלט]]'''</div>
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 7| פרק שביעי: ידיעת המוחלט]]'''</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 7.9| BG 7.9]] '''[[HE/BG 7.9|BG 7.9]] - [[HE/BG 7.7|BG 7.7]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 7.7| BG 7.7]]</div>
<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 7.7|ב.ג. 7.7]] '''[[HE/BG 7.7|ב.ג. 7.7]] - [[HE/BG 7.9|ב.ג. 7.9]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 7.9|ב.ג. 7.9]]</div>
<div dir="rtl">
{{RandomImage|Hebrew}}
{{RandomImageRTL}}


==== פסוק 8 ====
==== פסוק 8 ====
<div class="devanagari">
:रसोऽहमप्सु कौन्तेय प्रभास्मि शशिसूर्ययोः ।
:प्रणवः सर्ववेदेषु शब्दः खे पौरुषं नृषु ॥८॥
</div>


<div class="verse">
<div class="verse">
:''רַסוֹ ׳הַם אַפְּסוּ קַוּנְתֵיַה פְּרַבְּהָאסְמי שַׂשׂי-סֻוּרְיַיוֹהּ''
:רַסוֹ ׳הַם אַפְּסוּ קַוּנְתֵיַה פְּרַבְּהָאסְמי שַׂשׂי-סֻוּרְיַיוֹהּ
:''פְּרַנַּוַהּ סַרְוַה-וֵדֵשׁוּ שַׂבְּדַהּ קְהֵא פַּוּרוּשַׁםּ נְרּישׁוּ''
:פְּרַנַּוַהּ סַרְוַה-וֵדֵשׁוּ שַׂבְּדַהּ קְהֵא פַּוּרוּשַׁםּ נְרּישׁוּ
 
</div>
</div>


Line 16: Line 20:


<div class="synonyms">
<div class="synonyms">
רַסַהּ—טעם; אַהַם—אני; אַפְּסוּ—במים; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; פְּרַבְּהָא—אור; אַסְמי—אני; שַׂשׂי-סֻוּרְיַיוֹהּ—של השמש והירח; פְּרַנַּוַהּ—שלוש ההגאים אַ-וּ-םּ; סַרְוַה—בכול; וֵדֵשׁוּ—הוֵדות; שַׂבְּדַהּ—צליל; קְהֵא—באתר; פַּוּרוּשַׁם—יכולת; נְרּישׁוּ—באדם.
''רַסַהּ''—טעם; ''אַהַם''—אני; ''אַפְּסוּ''—במים; ''קַוּנְתֵיַה''—הו בן קוּנְתִי; ''פְּרַבְּהָא''—אור; ''אַסְמי''—אני; ''שַׂשׂי-סֻוּרְיַיוֹהּ''—של השמש והירח; ''פְּרַנַּוַהּ''—שלוש ההגאים אַ-וּ-םּ; ''סַרְוַה''—בכול; ''וֵדֵשׁוּ''—הוֵדות; ''שַׂבְּדַהּ''—צליל; ''קְהֵא''—באתר; ''פַּוּרוּשַׁם''—יכולת; ''נְרּישׁוּ''—באדם.
</div>
</div>


Line 54: Line 58:




<div style="float:left" dir="rtl">[[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 7.7|ב.ג. 7.7]] '''[[HE/BG 7.7|ב.ג. 7.7]] - [[HE/BG 7.9|ב.ג. 7.9]]''' [[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 7.9|ב.ג. 7.9]]</div>
</div>
</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 7.9| BG 7.9]] '''[[HE/BG 7.9|BG 7.9]] - [[HE/BG 7.7|BG 7.7]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 7.7| BG 7.7]]</div>
__NOTOC__
__NOTOC__
__NOEDITSECTION__
__NOEDITSECTION__

Latest revision as of 16:43, 27 June 2018

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 8

रसोऽहमप्सु कौन्तेय प्रभास्मि शशिसूर्ययोः ।
प्रणवः सर्ववेदेषु शब्दः खे पौरुषं नृषु ॥८॥
רַסוֹ ׳הַם אַפְּסוּ קַוּנְתֵיַה פְּרַבְּהָאסְמי שַׂשׂי-סֻוּרְיַיוֹהּ
פְּרַנַּוַהּ סַרְוַה-וֵדֵשׁוּ שַׂבְּדַהּ קְהֵא פַּוּרוּשַׁםּ נְרּישׁוּ

מילה אחרי מילה

רַסַהּ—טעם; אַהַם—אני; אַפְּסוּ—במים; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; פְּרַבְּהָא—אור; אַסְמי—אני; שַׂשׂי-סֻוּרְיַיוֹהּ—של השמש והירח; פְּרַנַּוַהּ—שלוש ההגאים אַ-וּ-םּ; סַרְוַה—בכול; וֵדֵשׁוּ—הוֵדות; שַׂבְּדַהּ—צליל; קְהֵא—באתר; פַּוּרוּשַׁם—יכולת; נְרּישׁוּ—באדם.

תרגום

הו בן-קוּנְתִי, אני טעם המים, זיו החמה והלבנה, וההברה אוֹםּ במנתרות הוֵדיות. אני הצליל באֶתר והיכולת באדם.

התעמקות

פסוק זה מסביר כיצד אלוהים שורה בכול באמצעות אוניו הרבים, החומריים והרוחניים. בתחילה אלוהים מובחן באוניו השונים, ומשום כך אפשר שיוּבן כחסר אישיות. אף על פי שמצוי במשכנו הנצחי, הוא נתפס באמצעות אוניו השונים השורים בכול, ממש כשם שאל השמש נתפס באמצעות אונו השורה בכול, אור השמש.

טעם המים הוא העיקרון הפעיל במים. איש אינו אוהב לשתות מי ים, בגלל שטעם המים הטהור מעורב במלח. טיבם של המים נימדד בטוהר טעמם, וטעם טהור זה הוא אחד מאוניו של האל. האימפרסונליסט תופס את קיומו של האל בטעמם של המים, בעוד שהפרסונליסט בנוסף, מהלל את האל על נדיבותו, על שסיפק מים טעימים לשבור את צימאונו של האדם. זוהי הדרך לראות את העליון. למעשה, אין כל מחלוקת בין הפרסונליסט לאימפרסונליסט, שהרי מי שיודע את אלוהים, יודע ששתי התפיסות מצויות בכל דבר בו-זמנית, וללא סתירה. זהו הבסיס לתורתו הנשגבת של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה: אַצְ'ינְתְיַה בְּהֵדַה ו-אַבְּהֵדַה-תַתְתְוַה – אחדות ושוני בו-זמניים.

אור השמש והירח מקורו בבְּרַהְמַגְ'יוֹתי, זוהרו הבלתי אישי של האל. פְּרַנַּוַה, או הצליל הנשגב אוֹםּ-קָארַה, שפותח כל מזמור וֵדי, פונה אל האל העליון. מאחר שהאימפרסונליסטים חוששים לפנות לאל באחד מאינספור שמותיו, הם מעדיפים להגות את הצליל הנשגב אוֹםּ-קָארַה. אלא שאינם יודעים שאוֹםּ-קָארַה הוא ייצוגו הצלילי של קְרּישְׁנַּה. תודעת-קְרּישְׁנַּה חודרת לכל תחום ותחום; מי שמכירה הוא מבורך, ומי שלא יודעים את קְרּישְׁנַּה שרויים באשליה. מכאן שידע אודות קְרּישְׁנַּה הוא גאולה, ואי ידיעתו פירושו שיעבוד.