HE/Prabhupada 0052 - ההבדל בין דבק לְקָרְמִי: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0052 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1973 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in India]] | [[Category:HE-Quotes - in India]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | |||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0051 - מוח ללא הדרכה לא יכול להבין מה קיים מעבר לגוף|0051|HE/Prabhupada 0053 - הצעד הראשון מורכב משמיעה|0053}} | |||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | |||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
<div class="center"> | <div class="center"> | ||
| Line 15: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|qHEC_mOs91c|ההבדל בין דַבֵק לקַרְמִי<br />- פרבהופאדה 0052}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
<!-- BEGIN AUDIO LINK --> | <!-- BEGIN AUDIO LINK --> | ||
<mp3player> | <mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/731114SB.DEL_clip.mp3</mp3player> | ||
<!-- END AUDIO LINK --> | <!-- END AUDIO LINK --> | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on SB 1.2.9-10 -- Delhi, November 14, 1973|הרצאה על שׂ.ב. 1.2.9- | '''[[Vanisource:Lecture on SB 1.2.9-10 -- Delhi, November 14, 1973|הרצאה על שׂ.ב. 1.2.10-9 - דֶלהי, 14 בנובמבר, 1973]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
זה ההבדל בין ''בְּהַקְתי'' ו- ''קַרְמַה. קַרְמַה'' היא עינוג חושים, ואילו ''בְּהַקְתי'' פירושו לפעול לסיפוקו של הריבון. אותו הדבר. לכן אנשים לא יכולים להבין מהו ההבדל בין דַבֵק (בְּהַקְתַה) ל- ''קַרְמִי. קַרְמִי'' מספק את החושים שלו עצמו, והדבק מספק את החושים של קרישנה. חייב להיות איזשהו עינוג חושים. כאשר אתה מרצה את קרישנה, זה נקרא ''בְּהַקְתי. הְרּישׁׂיקֵנַה הְרּישׁׂיקֵשַׂה-סֵוַנַם בְּהַקְתיר אוּצְ'יַתֵה'' ([[Vanisource:CC Madhya 19.170|צ'.צ' מַדְהְיַה 19.170]]). ''הְרּישִׁיקַה'' פירושו חושים, חושים מטוהרים. את זה הסברתי ביום ההוא: | |||
:סַרְווֹפָּאדְהִי- | :''סַרְווֹפָּאדְהִי-וינירְמוּקְתַםּ'' | ||
:תַת-פַּרַתְוֵנַה | :''תַת-פַּרַתְוֵנַה נירְמַלַם'' | ||
: | :''הְרּישִׁיקֵנַּה הְרּישִׁיקֵשַׂה-'' | ||
: | :''סֵוַנַםּ בְּהַקְתיר-אוּצְ'יַתֵה'' | ||
:([[Vanisource:CC Madhya 19.170|צ'.צ' | :([[Vanisource:CC Madhya 19.170|צ'.צ' מַדְהְיַה 19.170]]) | ||
''בְּהַקְתי'' אינו אומר, עצור את העבודה שלך. ''בְּהַקְתי'' גם אינו אומר, פַנָאטיוּת סֵנְטימֶנְטָלית. זו אינה ''בְּהַקְִתי. בְּהַקְתי'' משמעותו להעסיק את כל החושים לסיפוקו של בעל החושים. וזה נקרא ''בְּהַקְתי.'' לכן שמו של קְרּישְׁנַּה הוא ''הְרּישִׁיקֵשַׂה. הְרּישְׁיקַה'' פירושו חושים. ו- ''הְרּישְׁיקַה אִישַׂה'', הוא השליט של כל החושים. למעשה, החושים שלנו עובדים באופן לא עצמאי. אנו מסוגלים להבין זאת. קְרּישְׁנַּה הרֵי מכוון. ''סַרְוַסְיַה צָ'אהַם הְרּידי סַנְנִיוישְׁטוֹ מַתְתַהּ סְמְרּיתיר גְ'נָֿאנַם אַפּוֹהַנַםּ צַ'ה ''([[HE/BG 15.15|ב.ג. 15.15]]). ''מַתְתַהּ סְמְרּיתיר גְ'נָֿאנַם אַפּוֹהַנַםּ צַ'ה.'' מדען עובד משום שקְרּישְׁנַּה מסייע לו, לא שהוא עובד עצמאית. זה לא אפשרי. אלא שהוא רצה, לעבוד בדרך העצמאית. לכן קְרּישְׁנַּה מעניק לו אמצעים. למעשה, קְרּישְׁנַּה הוא שעובד. דברים אלו מוסברים ב- ''אוּפַּנִישַׁדוֹת''. מבלי שקְרּישְׁנַּה יעבוד, בלי המבט, ללא הראייה שלו, אינך יכול לראות. כפי שהשמש מוסברת ב- ''בְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא'': ''יַצ'-צַ'קְשׁוּר אֵשַׁה סַויתָא סַקַלַה-גְרַהָאנָּאםּ'' - השמש היא אחת מן העיניים של קְרּישְׁנַּה: | |||
:''יַצ'-צַ'קְשׁוּר אֵשַׁה סַויתָא סַקַלַה-גְרַהָאנָּאםּ'' | |||
:יַצ'-צַ'קְשׁוּר אֵשַׁה | :''רָאגָ'א סַמַסְתַה-סוּרה-מֻוּרְתיר אַשֵׂשַׁה-תֵגָ'הּ'' | ||
:רָאגָ'א סַמַסְתַה-סוּרה- | :''יַסְיָאגְ'נַֿיָא בְּהְרַמַתי סַמְבְּהְרּיתַה-קָאלה-צַ'קְרוֹ'' | ||
: | :''גוֹוינְדַם אָדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי'' | ||
: | |||
:(ב.ס. 5.52) | :(ב.ס. 5.52) | ||
מפֹּה, בהיות השמש אחת מן העיניים של קְרּישְׂנַּה, משום שהשמש עולה שם, כיוון שהשמש רואה, לכן אתה רואה. אתה אינך יכול לראות בנפרד. אתה כל כך גאה בעיניים שלך. איזה ערך יש להם אלמלא אור השמש? לא יכולת לראות. אף החשמל הזה, מיוצר מאור השמש. אז למעשה כאשר קְרּישְׁנַּה רואה, יכול אתה לראות. אלו פני הדברים. | |||
כך שחושינו... ב- ''בְּהַגַוַד-גִיתָא'' זה נאמר, ''סַרְוַתַהּ פָּאנִּי-פָּאדַםּ תַת. סַרְוַתַהּ פָּאנּי-פָּאדַה''... בכל מקום יש לקְרּישְׁנַּה את הידיים והרגליים שלו. מַהֵן אֵלֶה? הידיים שלי, היד, הרגל שלך - כל זה של קְרּישְׁנַּה. בדיוק כמו אם מישהו יאמר, יש לי שלוחות או ענפים בעולם כולו. אז ענפים או שלוחות אלה עובדים, לפי הניהול של הריבון העליון. באופן דומה, קְרּישְׁנַּה גם. קְרּישְׁנַּה נקרא איפוא, הְרּישְׁיקֵשַׂה, ''הְרּישְׁיקֵשַׂה''. אז העסק הוא... בְּהַקְתי פירושו, כאשר אנחנו מעסיקים את ''הְרּישִׁיקַה'', את ה- ''אינְדְרייַה'', החושים שלנו, בשירותו של אדון החושים. אלה החיים השלמים שלנו. זוהי השלמות שלנו... אלא שמרגע שאנחנו רוצים להשתמש בחושינו לעינוג החושים עצמם, זה נקרא קַרְמַה. זה נקרא, חיים חומרים. | |||
אז לכן, עבור דַבֵק, דבר אינו חומרי. זהו ''אִישָׂאוָאסְיַם אידַםּ סַרְוַם'' ([[Vanisource:ISO 1|אִישׂוֹפַּנישַׁד 1]]). הדבק רואה שהכל משתייך לקְרִישְׁנַה. ''אִישָׂאוָאסְיַם אידַםּ סַרְוַםּ יַת קִינְֿצַ'ה גַ'גַתְיָאםּ גַ'גַת, תֵנַה תְיַקְתֵנַה בְּהוּנְֿגִ'יתְהָא'' - הכל משתייך אל קרישנה. לכן כל דבר שקְרּישְׁנַּה נותן לנו... בדיוק כמו אדון. אדון מקציב דבר כלשהו, בשביל המשרת, "אתה יכול להנות מזה." זה פְּרַסָאדַם (חסד אלוהים) ''פְּרַסָאדֵה סַרְוַה-דוּהְקְהָאנָאםּ הָאניר אַסְיוֹפַּגָ'א''... אלה הם החיים. אם תהפוך מודע לקְרּישְׁנַּה, אם אתה מבין, "הכל שייך לקרישנה, אפילו הידיים והרגליים שלי, גם הן שייכות לקרישנה, כל החלקים של הגוף שלי, שייכים לקְרּישְׁנַּה כולם, אז עליהם לשמש כולם למען קְרּישְׁנַּה", זה נקרא בְּהַקְתי: | |||
: | :''אַנְיָאבְּהילָאשׁיתָא-שֻׂוּנְיַםּ'' | ||
: | :''גְ'נָֿאנַה-קַרְמָאדי-אַנָאוְרּיתַם'' | ||
: | :''אָנוּקֻוּלְיֵנַה קְרּישְׁנָּאנוּ-'' | ||
: | :''שִׂילַנַםּ בְּהַקְתיר-אוּתְתַמָא'' | ||
:( | :(בּ.ס. 1.1.11) | ||
דברים אלו מוסברים היטב | מה שקְרּישְׁנַּה, כלומר, אַרְג'וּנַה עשה. הוא רצה לענג את החושים שלו בכוונה להימנע מהלחימה, אבל הסכים לאחר ששמע בְּהַגַוַד-גִיתָא: "כן, קְרּישְְׁנַּה הוא האישיות העילאית." | ||
:''אַהַםּ סַרְוַסְיַה פְּרַבְּהַווֹ'' | |||
:''מַתְתַהּ סַרְוַםּ פְּרַוַרְתַתֵה'' | |||
:''איתי מַתְוָא בְּהַגַ'נְתֵה מָאםּ'' | |||
:''בּוּדְהָא בְּהָאוַה-סַמַנְוִיתָהּ'' | |||
:([[HE/BG 10.8|בּ.ג. 10.8]]) | |||
דברים אלו מוסברים היטב ב- ''בְּהַגַוַד-גִיתָא''. זאת המכינה לחיים רוחניים. ואם אנחנו משוכנעים למעשה, בשיעור שמלמדת הגִיתָא, אז אנחנו מתמסרים לקְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה מעוניין בכך. ''סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה אֵקַםּ שַׂרַנַּםּ וְרַגַ'ה'' ([[HE/BG 18.66|בּ.ג. 18.66]]) - בזה הוא רוצה. כאשר אנחנו מתמסרים לתהליך, זה נקרא ''שְׂרַדְדְהָא. שְׂרַדְדְהָא''. זאת הסביר קַוירָאגַ'ה גוֹסְוָאמִי, מה משמעות ''שְׂרַדְדְהָא''. | |||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:31, 2 October 2021
הרצאה על שׂ.ב. 1.2.10-9 - דֶלהי, 14 בנובמבר, 1973
זה ההבדל בין בְּהַקְתי ו- קַרְמַה. קַרְמַה היא עינוג חושים, ואילו בְּהַקְתי פירושו לפעול לסיפוקו של הריבון. אותו הדבר. לכן אנשים לא יכולים להבין מהו ההבדל בין דַבֵק (בְּהַקְתַה) ל- קַרְמִי. קַרְמִי מספק את החושים שלו עצמו, והדבק מספק את החושים של קרישנה. חייב להיות איזשהו עינוג חושים. כאשר אתה מרצה את קרישנה, זה נקרא בְּהַקְתי. הְרּישׁׂיקֵנַה הְרּישׁׂיקֵשַׂה-סֵוַנַם בְּהַקְתיר אוּצְ'יַתֵה (צ'.צ' מַדְהְיַה 19.170). הְרּישִׁיקַה פירושו חושים, חושים מטוהרים. את זה הסברתי ביום ההוא:
- סַרְווֹפָּאדְהִי-וינירְמוּקְתַםּ
- תַת-פַּרַתְוֵנַה נירְמַלַם
- הְרּישִׁיקֵנַּה הְרּישִׁיקֵשַׂה-
- סֵוַנַםּ בְּהַקְתיר-אוּצְ'יַתֵה
- (צ'.צ' מַדְהְיַה 19.170)
בְּהַקְתי אינו אומר, עצור את העבודה שלך. בְּהַקְתי גם אינו אומר, פַנָאטיוּת סֵנְטימֶנְטָלית. זו אינה בְּהַקְִתי. בְּהַקְתי משמעותו להעסיק את כל החושים לסיפוקו של בעל החושים. וזה נקרא בְּהַקְתי. לכן שמו של קְרּישְׁנַּה הוא הְרּישִׁיקֵשַׂה. הְרּישְׁיקַה פירושו חושים. ו- הְרּישְׁיקַה אִישַׂה, הוא השליט של כל החושים. למעשה, החושים שלנו עובדים באופן לא עצמאי. אנו מסוגלים להבין זאת. קְרּישְׁנַּה הרֵי מכוון. סַרְוַסְיַה צָ'אהַם הְרּידי סַנְנִיוישְׁטוֹ מַתְתַהּ סְמְרּיתיר גְ'נָֿאנַם אַפּוֹהַנַםּ צַ'ה (ב.ג. 15.15). מַתְתַהּ סְמְרּיתיר גְ'נָֿאנַם אַפּוֹהַנַםּ צַ'ה. מדען עובד משום שקְרּישְׁנַּה מסייע לו, לא שהוא עובד עצמאית. זה לא אפשרי. אלא שהוא רצה, לעבוד בדרך העצמאית. לכן קְרּישְׁנַּה מעניק לו אמצעים. למעשה, קְרּישְׁנַּה הוא שעובד. דברים אלו מוסברים ב- אוּפַּנִישַׁדוֹת. מבלי שקְרּישְׁנַּה יעבוד, בלי המבט, ללא הראייה שלו, אינך יכול לראות. כפי שהשמש מוסברת ב- בְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא: יַצ'-צַ'קְשׁוּר אֵשַׁה סַויתָא סַקַלַה-גְרַהָאנָּאםּ - השמש היא אחת מן העיניים של קְרּישְׁנַּה:
- יַצ'-צַ'קְשׁוּר אֵשַׁה סַויתָא סַקַלַה-גְרַהָאנָּאםּ
- רָאגָ'א סַמַסְתַה-סוּרה-מֻוּרְתיר אַשֵׂשַׁה-תֵגָ'הּ
- יַסְיָאגְ'נַֿיָא בְּהְרַמַתי סַמְבְּהְרּיתַה-קָאלה-צַ'קְרוֹ
- גוֹוינְדַם אָדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ'אמי
- (ב.ס. 5.52)
מפֹּה, בהיות השמש אחת מן העיניים של קְרּישְׂנַּה, משום שהשמש עולה שם, כיוון שהשמש רואה, לכן אתה רואה. אתה אינך יכול לראות בנפרד. אתה כל כך גאה בעיניים שלך. איזה ערך יש להם אלמלא אור השמש? לא יכולת לראות. אף החשמל הזה, מיוצר מאור השמש. אז למעשה כאשר קְרּישְׁנַּה רואה, יכול אתה לראות. אלו פני הדברים.
כך שחושינו... ב- בְּהַגַוַד-גִיתָא זה נאמר, סַרְוַתַהּ פָּאנִּי-פָּאדַםּ תַת. סַרְוַתַהּ פָּאנּי-פָּאדַה... בכל מקום יש לקְרּישְׁנַּה את הידיים והרגליים שלו. מַהֵן אֵלֶה? הידיים שלי, היד, הרגל שלך - כל זה של קְרּישְׁנַּה. בדיוק כמו אם מישהו יאמר, יש לי שלוחות או ענפים בעולם כולו. אז ענפים או שלוחות אלה עובדים, לפי הניהול של הריבון העליון. באופן דומה, קְרּישְׁנַּה גם. קְרּישְׁנַּה נקרא איפוא, הְרּישְׁיקֵשַׂה, הְרּישְׁיקֵשַׂה. אז העסק הוא... בְּהַקְתי פירושו, כאשר אנחנו מעסיקים את הְרּישִׁיקַה, את ה- אינְדְרייַה, החושים שלנו, בשירותו של אדון החושים. אלה החיים השלמים שלנו. זוהי השלמות שלנו... אלא שמרגע שאנחנו רוצים להשתמש בחושינו לעינוג החושים עצמם, זה נקרא קַרְמַה. זה נקרא, חיים חומרים.
אז לכן, עבור דַבֵק, דבר אינו חומרי. זהו אִישָׂאוָאסְיַם אידַםּ סַרְוַם (אִישׂוֹפַּנישַׁד 1). הדבק רואה שהכל משתייך לקְרִישְׁנַה. אִישָׂאוָאסְיַם אידַםּ סַרְוַםּ יַת קִינְֿצַ'ה גַ'גַתְיָאםּ גַ'גַת, תֵנַה תְיַקְתֵנַה בְּהוּנְֿגִ'יתְהָא - הכל משתייך אל קרישנה. לכן כל דבר שקְרּישְׁנַּה נותן לנו... בדיוק כמו אדון. אדון מקציב דבר כלשהו, בשביל המשרת, "אתה יכול להנות מזה." זה פְּרַסָאדַם (חסד אלוהים) פְּרַסָאדֵה סַרְוַה-דוּהְקְהָאנָאםּ הָאניר אַסְיוֹפַּגָ'א... אלה הם החיים. אם תהפוך מודע לקְרּישְׁנַּה, אם אתה מבין, "הכל שייך לקרישנה, אפילו הידיים והרגליים שלי, גם הן שייכות לקרישנה, כל החלקים של הגוף שלי, שייכים לקְרּישְׁנַּה כולם, אז עליהם לשמש כולם למען קְרּישְׁנַּה", זה נקרא בְּהַקְתי:
- אַנְיָאבְּהילָאשׁיתָא-שֻׂוּנְיַםּ
- גְ'נָֿאנַה-קַרְמָאדי-אַנָאוְרּיתַם
- אָנוּקֻוּלְיֵנַה קְרּישְׁנָּאנוּ-
- שִׂילַנַםּ בְּהַקְתיר-אוּתְתַמָא
- (בּ.ס. 1.1.11)
מה שקְרּישְׁנַּה, כלומר, אַרְג'וּנַה עשה. הוא רצה לענג את החושים שלו בכוונה להימנע מהלחימה, אבל הסכים לאחר ששמע בְּהַגַוַד-גִיתָא: "כן, קְרּישְְׁנַּה הוא האישיות העילאית."
- אַהַםּ סַרְוַסְיַה פְּרַבְּהַווֹ
- מַתְתַהּ סַרְוַםּ פְּרַוַרְתַתֵה
- איתי מַתְוָא בְּהַגַ'נְתֵה מָאםּ
- בּוּדְהָא בְּהָאוַה-סַמַנְוִיתָהּ
- (בּ.ג. 10.8)
דברים אלו מוסברים היטב ב- בְּהַגַוַד-גִיתָא. זאת המכינה לחיים רוחניים. ואם אנחנו משוכנעים למעשה, בשיעור שמלמדת הגִיתָא, אז אנחנו מתמסרים לקְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה מעוניין בכך. סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה אֵקַםּ שַׂרַנַּםּ וְרַגַ'ה (בּ.ג. 18.66) - בזה הוא רוצה. כאשר אנחנו מתמסרים לתהליך, זה נקרא שְׂרַדְדְהָא. שְׂרַדְדְהָא. זאת הסביר קַוירָאגַ'ה גוֹסְוָאמִי, מה משמעות שְׂרַדְדְהָא.