HE/Prabhupada 0073 - וייקונטהה פירושה בלי חרדה: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0073 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1967 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in USA]] | [[Category:HE-Quotes - in USA]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | |||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0072 - העיסוק של המשרת זה להיכנע, להתמסר|0072|HE/Prabhupada 0074 - למה לכם לאכול את החיות?|0074}} | |||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | |||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
<div class="center"> | <div class="center"> | ||
| Line 15: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|Hfisi0okCVc|וַיקוּנְּטְהַה פירושה בלי חרדה<br />- פרבהופאדה 0073}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
<!-- BEGIN AUDIO LINK --> | <!-- BEGIN AUDIO LINK --> | ||
<mp3player> | <mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/670101BG.NY_clip2.mp3</mp3player> | ||
<!-- END AUDIO LINK --> | <!-- END AUDIO LINK --> | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on BG 10.2-3 -- New York, January 1, 1967|הרצאה על ב.ג. 10.2- | '''[[Vanisource:Lecture on BG 10.2-3 -- New York, January 1, 1967|הרצאה על ב.ג. 10.3-2 - נְיוּ יוֹרְק, 1 בינואר, 1967]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
זה לא שבחברה הזאת עליך לעשות כך ואחרת. אתה יכול ללמוד את האומנות הזו, ולעשות אותה בבית שלך. אתה יכול להכין גם דבר מה נחמד, הצעה נחמדה, בביתך, ולהציע אותה | זה לא שבחברה הזאת עליך לעשות כך ואחרת. אתה יכול ללמוד את האומנות הזו, ולעשות אותה בבית שלך. אתה יכול להכין גם דבר מה נחמד, הצעה נחמדה, בביתך, ולהציע אותה לְקְרּישְׁנַּה. זה לא קשה מאוד. כל יום אנו מכינים ומציעים לקְרּישְׁנַּה ומזמרים את המנטרה: | ||
:נַמוֹ | <div class="verse"> | ||
:גוֹ- | :נַמוֹ בְּרַהְמַנְּיַה-דֵוָאיַה | ||
:גַ'גַד | :גוֹ-בְּרָאהְמַנַּה-הִיתָאיַה צַ'ה | ||
: | :גַ'גַד דְהִיתָאיַה קְרּישְׁנַיַה | ||
:גוֹוינְדָאיַה נַמוֹ נַמַהּ | |||
</div> | |||
זה הכל. זה לא קשה מאוד. כל אחד יכול להכין את המזון ולהציע | זה הכל. זה לא קשה מאוד. כל אחד יכול להכין את המזון ולהציע לְקְרּישְׁנַּה ואז לקחת ממנו, ואז עם חברי משפחה או עם ידידים תוכל לשבת ולזמר לפני תמונה של קְרּישְׁנַּה: | ||
:הַרֵא | <div class="verse"> | ||
:הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא | |||
:הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא | :הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא | ||
</div> | |||
ולחיות חיים טהורים. פשוט ראו את התוצאה. אם כל בית, כל אדם, יקחו לעקרון הזה של להבין את קְרּישְׁנַּה, הכל יהפוך... כל העולם יהפוך ''לוַיְקוּנְטְהַה. וַיְקוּנְטְהַה'' משמעותו מקום שבו אין חרדה. ''וַיְקוּנְטְהַה. וַיי'' פירושו בלי, ''וְקוּנְטְהַה'' משמעותה חרדה. העולם הזה מלא חרדה: ''סַדָא סַמוּדְויגְנַה-דְהייָאם אַסַד-גְרַהָאת'' ([[Vanisource:SB 7.5.5|שׂ.ב. 7.5.5]]) - כיוון שקיבלנו את הקיום הזמני הזה של חיים חומריים, אנחנו נושאים תמיד במשאה של החרדה. דבר הפוך בדיוק נמצא בעולם הרוחני, היכן שקוראים לכוכבי הלכת בשם וַיְקוּנְטְהַה. וַיְקוּנְטְהַה פירושו ללא חרדה. | |||
אנחנו רוצים להיות חופשיים מפניהן של החרדות. כל אחד מנסה להשתחרר בעצמו מן החרדות, אלא שהוא לא יודע ממש איך לצאת מן החרדה הזו. לקחת מקלט בשכרון חושים, אינו דבר שימושי בשביל להשתחרר מחרדות. זהו רק סם. זהו תהום. לעתים, לעתים קרובות אנו שוכחים הכל, אבל שוב כשאנו באים לתודעה שלנו אותם חרדות ואותם הדברים שם. אז דבר זה לא יעזור לנו. | |||
אם אנחנו רוצים להשתחרר מחרדות ואנו רוצים באמת חיים נצחיים מלאי חדווה וידע, אז זהו התהליך. זה התהליך. עלינו רק להבין את קְרּישְׁנַּה. כאן זה מופיע בבירור: ''שְׁנַה מֵה וִידוּהּ סוּרַה-גַנָאהּ'' ([[HE/BG 10.2|בּ.ג. 10.2]]) - איש לא יכול להבין. אבל יש דרך. סֵווֹנְמוּקְהֵה הי גְ'יהְוָאדַאוּ סְוַיַם אֵוַה סְפּהוּרַתִי אַדַהּ (בּרס. 1.2.234). זהו תהליך. ישנם כמה מקומות ''בַּשְּׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם'' שתהליך זה מתואר באופן שונה. כמו שבמקום אחד מופיע: | |||
: | <div class="verse"> | ||
:גִ' | :גְ'נָֿאנֵה פְּרַיָאסַם אוּדַפָּאסְיַה נַמַנְתַה אֵוַה | ||
:סְתְהָאנֵה | :גִ'יוַנְתי סַן-מוּקְהַרִיתַםּ בְּהַוַדִייַה-וָארְתָאם | ||
:יֵה פְּרָאיַשׂוֹ ' | :סְתְהָאנֵה סְתְהיתָאהּ שְׂרוּתי-גַתָאםּ תַנוּ-וָאןּ-מַנוֹבְּהיר | ||
:([[Vanisource:SB 10.14.3|שׂ.ב. 10.14.3]]) | :יֵה פְּרָאיַשׂוֹ 'ג'יתַה ג'יתוֹ 'פִּיי אַסִי תַיְס תְרי-לוֹקְיָאם | ||
:([[Vanisource:SB 10.14.3|שׂ.ב. 10.14.3]]) | |||
</div> | |||
זה פסוק נחמד מאוד. נאמר בו, | זה פסוק נחמד מאוד. נאמר בו, ''אַג'יתַה'' - שאיש אינו יכול לדעת. שם אחר לאלוהים הוא ''אַג'יתַה. אַג'יתַה'' פירושו שאיש לא יכול לכבוש אותו או לגבור עליו. איש לא יכול לקרוב אליו. לכן שמו הוא ''אַג'יתַה''. אז ''אַג'יתַה'' הופך נכבש. ''אַג'יתַה גִ'יתוֹ 'פִּיי אַסִי'' - למרות שהריבון לא ניתן לתפיסה, ואין יריב שקול לו, עדיין, הוא נכבש. כיצד? - ''סְתְהָאנֵה סְתְהִיתָאהּ''. | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> | ||
Latest revision as of 18:29, 2 October 2021
הרצאה על ב.ג. 10.3-2 - נְיוּ יוֹרְק, 1 בינואר, 1967
זה לא שבחברה הזאת עליך לעשות כך ואחרת. אתה יכול ללמוד את האומנות הזו, ולעשות אותה בבית שלך. אתה יכול להכין גם דבר מה נחמד, הצעה נחמדה, בביתך, ולהציע אותה לְקְרּישְׁנַּה. זה לא קשה מאוד. כל יום אנו מכינים ומציעים לקְרּישְׁנַּה ומזמרים את המנטרה:
- נַמוֹ בְּרַהְמַנְּיַה-דֵוָאיַה
- גוֹ-בְּרָאהְמַנַּה-הִיתָאיַה צַ'ה
- גַ'גַד דְהִיתָאיַה קְרּישְׁנַיַה
- גוֹוינְדָאיַה נַמוֹ נַמַהּ
זה הכל. זה לא קשה מאוד. כל אחד יכול להכין את המזון ולהציע לְקְרּישְׁנַּה ואז לקחת ממנו, ואז עם חברי משפחה או עם ידידים תוכל לשבת ולזמר לפני תמונה של קְרּישְׁנַּה:
- הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא
- הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא
ולחיות חיים טהורים. פשוט ראו את התוצאה. אם כל בית, כל אדם, יקחו לעקרון הזה של להבין את קְרּישְׁנַּה, הכל יהפוך... כל העולם יהפוך לוַיְקוּנְטְהַה. וַיְקוּנְטְהַה משמעותו מקום שבו אין חרדה. וַיְקוּנְטְהַה. וַיי פירושו בלי, וְקוּנְטְהַה משמעותה חרדה. העולם הזה מלא חרדה: סַדָא סַמוּדְויגְנַה-דְהייָאם אַסַד-גְרַהָאת (שׂ.ב. 7.5.5) - כיוון שקיבלנו את הקיום הזמני הזה של חיים חומריים, אנחנו נושאים תמיד במשאה של החרדה. דבר הפוך בדיוק נמצא בעולם הרוחני, היכן שקוראים לכוכבי הלכת בשם וַיְקוּנְטְהַה. וַיְקוּנְטְהַה פירושו ללא חרדה.
אנחנו רוצים להיות חופשיים מפניהן של החרדות. כל אחד מנסה להשתחרר בעצמו מן החרדות, אלא שהוא לא יודע ממש איך לצאת מן החרדה הזו. לקחת מקלט בשכרון חושים, אינו דבר שימושי בשביל להשתחרר מחרדות. זהו רק סם. זהו תהום. לעתים, לעתים קרובות אנו שוכחים הכל, אבל שוב כשאנו באים לתודעה שלנו אותם חרדות ואותם הדברים שם. אז דבר זה לא יעזור לנו.
אם אנחנו רוצים להשתחרר מחרדות ואנו רוצים באמת חיים נצחיים מלאי חדווה וידע, אז זהו התהליך. זה התהליך. עלינו רק להבין את קְרּישְׁנַּה. כאן זה מופיע בבירור: שְׁנַה מֵה וִידוּהּ סוּרַה-גַנָאהּ (בּ.ג. 10.2) - איש לא יכול להבין. אבל יש דרך. סֵווֹנְמוּקְהֵה הי גְ'יהְוָאדַאוּ סְוַיַם אֵוַה סְפּהוּרַתִי אַדַהּ (בּרס. 1.2.234). זהו תהליך. ישנם כמה מקומות בַּשְּׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם שתהליך זה מתואר באופן שונה. כמו שבמקום אחד מופיע:
- גְ'נָֿאנֵה פְּרַיָאסַם אוּדַפָּאסְיַה נַמַנְתַה אֵוַה
- גִ'יוַנְתי סַן-מוּקְהַרִיתַםּ בְּהַוַדִייַה-וָארְתָאם
- סְתְהָאנֵה סְתְהיתָאהּ שְׂרוּתי-גַתָאםּ תַנוּ-וָאןּ-מַנוֹבְּהיר
- יֵה פְּרָאיַשׂוֹ 'ג'יתַה ג'יתוֹ 'פִּיי אַסִי תַיְס תְרי-לוֹקְיָאם
- (שׂ.ב. 10.14.3)
זה פסוק נחמד מאוד. נאמר בו, אַג'יתַה - שאיש אינו יכול לדעת. שם אחר לאלוהים הוא אַג'יתַה. אַג'יתַה פירושו שאיש לא יכול לכבוש אותו או לגבור עליו. איש לא יכול לקרוב אליו. לכן שמו הוא אַג'יתַה. אז אַג'יתַה הופך נכבש. אַג'יתַה גִ'יתוֹ 'פִּיי אַסִי - למרות שהריבון לא ניתן לתפיסה, ואין יריב שקול לו, עדיין, הוא נכבש. כיצד? - סְתְהָאנֵה סְתְהִיתָאהּ.