HE/Prabhupada 0084 - הפכו פשוט לדבקים של קרישנה: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0084 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1972 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
| Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in India]] | [[Category:HE-Quotes - in India]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | |||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0083 - זמרו הרא קרישנה והכל יבוא|0083|HE/Prabhupada 0085 - פיתוח ידע משמעותו ידע רוחני|0085}} | |||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | |||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
<div class="center"> | <div class="center"> | ||
| Line 15: | Line 18: | ||
<div dir="rtl"> | <div dir="rtl"> | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|l2DedT1N0aU|הפכו פשוט לדבקים של קרישנה - פרבהופאדה 0084}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
<!-- BEGIN AUDIO LINK --> | <!-- BEGIN AUDIO LINK --> | ||
<mp3player> | <mp3player>https://s3.amazonaws.com/vanipedia/clip/721126BG.HYD_clip.mp3</mp3player> | ||
<!-- END AUDIO LINK --> | <!-- END AUDIO LINK --> | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on BG 2.22 -- Hyderabad, November 26, 1972|הרצאה על ב.ג. 2.22 - | '''[[Vanisource:Lecture on BG 2.22 -- Hyderabad, November 26, 1972|הרצאה על ב.ג. 2.22 - הַיְדֵרַבָּאד, 26 בְּנוֹבֵמְבֶּר, 1972]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
אז ההצעה שלנו היא שלקבל ידע | אז ההצעה שלנו היא שלקבל ידע מִקְּרּישְׁנַּה, האישיות המושלמת, אישיות אלוה העילאי, אנו מקבלים את ''הַשָּׂאסְתְרַה'' - אשר פירושה לא מועדת לנפילה. אין שם טעות. בדיוק כמו בזמן שהלכתי ליד הָרֵפֶת, ערימות, תילֵי תילִים של גְלָלֵי פרה היו שם. אז הסברתי לתלמידים שלי, אִם של בעל-חיים - אני מתכוון לומר - צואה של אדם הייתה שם בערימות, איש לא היה בא לשם. איש לא היה מעז להתקרב. אבל הפרשות הפרה, יש כל כך הרבה תילֵי ערימות של גללי פרות, עדיין - אנו מוצאים בכך עונג לעבור דרך שם. | ||
וּבַּוֵּדות זה נאמר, "גללי פרה הם טהורים." זה נקרא ''"שָׂאסְתְרַה"''. אם אתה טוען, "איך זה יכול להיות? זו צואת בעלי חיים." אבל הַוֵּדות, הן... משום שהידע הוא מושלם, אפילו טיעון לוגי לא מסוגל להוכיח איך גללי בעל חיים נעשים טהורים, אבל זה טהור. לכן הידע הַוֵּדי הוא מושלם. ואם אנו לוקחים את הידע מן הַוֵּדוֹת, אנו חוסכים זמן רב מאוד בהתבוננות, או בַּחֲקירָה - אנחנו מאוד אוהבים לחקור. הכל אפשר למצוא שם בַּוֵּדוֹת. למה אתם מבזבזים את הזמן שלכם? | |||
אז זה הוא ידע וֵדי. ידע וֵדי משמעותו מה שנאמר מפיו של הריבון העליון. זה ידע וֵדי, ''"אַפַּוּרוּשֵׁיַה"'' - הוא לא אָמוּר מפי אדם מצוי כמוני. אם אנו מקבלים ידע וֵדי, אם אנחנו מקבלים, העובדות כפי שהן מובאות מפי קְרּישְׁנַּה, או השותף שלו... כיוון שֶׁבָּא-הַכֹּחַ שלו לא יאמר דבר שֶׁקְּרּישְׁנַּה לא אומר. מכאן, הוא מייצג. אנשים בתודעת קְרּישְׁנַּה הם נציגים של קְרּישְׁנַּה משום שאדם בתודעת קְרּישְׁנַּה לא יאמר שטויות, מעבר לדבריו של קְרּישְׁנַּה. זה ההבדל. | |||
: | מטומטמים, שוטים אחרים, הם ימשיכו את השיחה מעבר לְקְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה אומר: ''מַן-מַנָא בְּהַוַה מַד-בְּהַקְתוֹ מַד-יָאגִ'י מָאםּ נַמַסְקוּרוּ'' ([[HE/BG 18.65|בּ.ג. 18.65]]), אלא המלומד הָאֵוִיל יאמר, "לא, זה לא לקְרּישְׁנַּה. זה משהו אחר." מאיפה אתה תופס את זה? קְרּישְׁנַּה בבירור אומר: ''מַן-מַנָא בְּהַוַה מַד-בְּהַקְתוֹ מַד-יָאגִ'י מָאםּ נַמַסְקוּרוּ'' ([[HE/BG 18.65|ב.ג. 18.65]]), למה לוטש אתה עֵינֶיךָ הצידה? מדוע אתה אומר משהו כמו: "זה לִדְבַר-מָה בתוך קְרּישְׁנַּה"? אתה תמצא... אני לא מעוניין לנקוב בשם. יש כל כך הרבה מלומדים רמאים. הם מפרשים באופן הזה. לכן חֵרֶף ''בְּהַגַוַד-גִיתָא'' בהיותה ספר יֶדַע של הוּדוּ, כל כך הרבה אנשים מולכים שולל. בגדול... בגלל המלומדים הטיפשים, הידענים והבקיאים לכאורה. כיוון שהם פשוט מפרשים באופן מטעה. | ||
: | |||
זה | לכן אנחנו מציגים את ''"בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא"''. קְרּישְׁנַּה אומר: ''סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה מָאם אֵקַםּ שַׂרַנַּםּ וְרַגַ'ה'' ([[HE/BG 18.66|ב.ג. 18.66]]). אנחנו אומרים, אנחנו מסבירים זאת ככה: "היו מודעים לקְרּישְׁנַּה. פשוט היפכו לדבקים של קְרּישְׁנַּה. הציעו את כל הוקרותיכם..." | ||
עליך להציע את הכבוד שלך בפני הַכֹּל. אתה אינך העליון. עליך לעתים להחניף לאדם כלשהו רק למען שירות. זו היא... אפילו מתוך עמדה רצויה, עליך למצוא חן ולהתחנף. אפילו תקבל את משרת הנשיא, תהפוך לנשיא המדינה, עליך להתחנף ולמצוא חן בפני בני ארצך: "תנו לי את הקול שלכם בבקשה. אָנָא מִכֶּם, אני אתן לכם כל כך הרבה אמצעים." אז צריך לפעמים לדעת למצוא חן ולהתחנף. זאת עובדה. אתה אולי איש דגול מאוד. אבל אתה הינך זקוק לְהַחֲנִיף למישהו. אתה חייב לקבל מרות מאיזה אדון. | |||
למה לא לקבל את קְרּישְׁנַּה, הַנָּעֲלֵה שבאדונים? היכן הקושי? "לא. אני אקבל אלפי אדונים מלבד קְרּישְׁנַּה." זאת אינה הפילוסופיה שלנו. "אני אקבל אלפי מורים בַּצָּד מִקְּרּישְׁנַּה. זאת הֶחֱלֵטִיוּתִי שלי." אז איך תוכל להיות מאושר? האושר נעשה אפשרי רק כאשר מקבלים את קְרּישְׁנַּה: | |||
:''בּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה-תַפַּסָאםּ'' | |||
:''סַרְוַה-לוֹקַה-מַהֵשְׂוַרַם'' | |||
:''סוּהְרּידַםּ סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאםּ'' | |||
:''גְ'נָאתְוָה מָאםּ שָׂאנְתִים רּיצְ'צְ'הַתי'' | |||
:([[HE/BG 5.29|ב.ג. 5.29]]) | |||
זה תהליך הַ- ''"שָּׂאנְתי"''. קְרּישְׁנַּה אומר שאתה תקבל ממנו זאת כך, "אני הנהנה. אתה איננו נהנה." "מי שהוא אתה איננו נהנה. הֵיֵה נשיא או מזכיר, הֵיֵה כל אשר תהיה. אבל לא נהנה הוא אתה. הַנֵּהֱנֵה הוא קְרּישְׁנַּה. אדם צריך לדעת זאת. | |||
בדיוק כמו ב... באתי, באתי מלהגיב למכתב אחד שהתקבל מִוַּעֲדָת הַהַקָּלָה אַנְדְהְרַה. מה וַעֲדָת הַקָּלָה זו תעשה אם קְרּישְׁנַּה אינו מרוצה? בְּפַשְׁטוּת, על ידי גיוס הון? לא, זה לא אפשרי. כעת יורד גשם. עתה את התועלת אתם תקבלו. אבל ירידת הגשמים נשענת על קְרּישְׁנַּה, ולא על יכולת גיוס ההון שלכם. | |||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
Latest revision as of 18:29, 2 October 2021
הרצאה על ב.ג. 2.22 - הַיְדֵרַבָּאד, 26 בְּנוֹבֵמְבֶּר, 1972
אז ההצעה שלנו היא שלקבל ידע מִקְּרּישְׁנַּה, האישיות המושלמת, אישיות אלוה העילאי, אנו מקבלים את הַשָּׂאסְתְרַה - אשר פירושה לא מועדת לנפילה. אין שם טעות. בדיוק כמו בזמן שהלכתי ליד הָרֵפֶת, ערימות, תילֵי תילִים של גְלָלֵי פרה היו שם. אז הסברתי לתלמידים שלי, אִם של בעל-חיים - אני מתכוון לומר - צואה של אדם הייתה שם בערימות, איש לא היה בא לשם. איש לא היה מעז להתקרב. אבל הפרשות הפרה, יש כל כך הרבה תילֵי ערימות של גללי פרות, עדיין - אנו מוצאים בכך עונג לעבור דרך שם.
וּבַּוֵּדות זה נאמר, "גללי פרה הם טהורים." זה נקרא "שָׂאסְתְרַה". אם אתה טוען, "איך זה יכול להיות? זו צואת בעלי חיים." אבל הַוֵּדות, הן... משום שהידע הוא מושלם, אפילו טיעון לוגי לא מסוגל להוכיח איך גללי בעל חיים נעשים טהורים, אבל זה טהור. לכן הידע הַוֵּדי הוא מושלם. ואם אנו לוקחים את הידע מן הַוֵּדוֹת, אנו חוסכים זמן רב מאוד בהתבוננות, או בַּחֲקירָה - אנחנו מאוד אוהבים לחקור. הכל אפשר למצוא שם בַּוֵּדוֹת. למה אתם מבזבזים את הזמן שלכם?
אז זה הוא ידע וֵדי. ידע וֵדי משמעותו מה שנאמר מפיו של הריבון העליון. זה ידע וֵדי, "אַפַּוּרוּשֵׁיַה" - הוא לא אָמוּר מפי אדם מצוי כמוני. אם אנו מקבלים ידע וֵדי, אם אנחנו מקבלים, העובדות כפי שהן מובאות מפי קְרּישְׁנַּה, או השותף שלו... כיוון שֶׁבָּא-הַכֹּחַ שלו לא יאמר דבר שֶׁקְּרּישְׁנַּה לא אומר. מכאן, הוא מייצג. אנשים בתודעת קְרּישְׁנַּה הם נציגים של קְרּישְׁנַּה משום שאדם בתודעת קְרּישְׁנַּה לא יאמר שטויות, מעבר לדבריו של קְרּישְׁנַּה. זה ההבדל.
מטומטמים, שוטים אחרים, הם ימשיכו את השיחה מעבר לְקְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה אומר: מַן-מַנָא בְּהַוַה מַד-בְּהַקְתוֹ מַד-יָאגִ'י מָאםּ נַמַסְקוּרוּ (בּ.ג. 18.65), אלא המלומד הָאֵוִיל יאמר, "לא, זה לא לקְרּישְׁנַּה. זה משהו אחר." מאיפה אתה תופס את זה? קְרּישְׁנַּה בבירור אומר: מַן-מַנָא בְּהַוַה מַד-בְּהַקְתוֹ מַד-יָאגִ'י מָאםּ נַמַסְקוּרוּ (ב.ג. 18.65), למה לוטש אתה עֵינֶיךָ הצידה? מדוע אתה אומר משהו כמו: "זה לִדְבַר-מָה בתוך קְרּישְׁנַּה"? אתה תמצא... אני לא מעוניין לנקוב בשם. יש כל כך הרבה מלומדים רמאים. הם מפרשים באופן הזה. לכן חֵרֶף בְּהַגַוַד-גִיתָא בהיותה ספר יֶדַע של הוּדוּ, כל כך הרבה אנשים מולכים שולל. בגדול... בגלל המלומדים הטיפשים, הידענים והבקיאים לכאורה. כיוון שהם פשוט מפרשים באופן מטעה.
לכן אנחנו מציגים את "בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא". קְרּישְׁנַּה אומר: סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ'יַה מָאם אֵקַםּ שַׂרַנַּםּ וְרַגַ'ה (ב.ג. 18.66). אנחנו אומרים, אנחנו מסבירים זאת ככה: "היו מודעים לקְרּישְׁנַּה. פשוט היפכו לדבקים של קְרּישְׁנַּה. הציעו את כל הוקרותיכם..."
עליך להציע את הכבוד שלך בפני הַכֹּל. אתה אינך העליון. עליך לעתים להחניף לאדם כלשהו רק למען שירות. זו היא... אפילו מתוך עמדה רצויה, עליך למצוא חן ולהתחנף. אפילו תקבל את משרת הנשיא, תהפוך לנשיא המדינה, עליך להתחנף ולמצוא חן בפני בני ארצך: "תנו לי את הקול שלכם בבקשה. אָנָא מִכֶּם, אני אתן לכם כל כך הרבה אמצעים." אז צריך לפעמים לדעת למצוא חן ולהתחנף. זאת עובדה. אתה אולי איש דגול מאוד. אבל אתה הינך זקוק לְהַחֲנִיף למישהו. אתה חייב לקבל מרות מאיזה אדון.
למה לא לקבל את קְרּישְׁנַּה, הַנָּעֲלֵה שבאדונים? היכן הקושי? "לא. אני אקבל אלפי אדונים מלבד קְרּישְׁנַּה." זאת אינה הפילוסופיה שלנו. "אני אקבל אלפי מורים בַּצָּד מִקְּרּישְׁנַּה. זאת הֶחֱלֵטִיוּתִי שלי." אז איך תוכל להיות מאושר? האושר נעשה אפשרי רק כאשר מקבלים את קְרּישְׁנַּה:
- בּהוֹקְתָארַםּ יַגְ'נַֿה-תַפַּסָאםּ
- סַרְוַה-לוֹקַה-מַהֵשְׂוַרַם
- סוּהְרּידַםּ סַרְוַה-בְּהֻוּתָאנָאםּ
- גְ'נָאתְוָה מָאםּ שָׂאנְתִים רּיצְ'צְ'הַתי
- (ב.ג. 5.29)
זה תהליך הַ- "שָּׂאנְתי". קְרּישְׁנַּה אומר שאתה תקבל ממנו זאת כך, "אני הנהנה. אתה איננו נהנה." "מי שהוא אתה איננו נהנה. הֵיֵה נשיא או מזכיר, הֵיֵה כל אשר תהיה. אבל לא נהנה הוא אתה. הַנֵּהֱנֵה הוא קְרּישְׁנַּה. אדם צריך לדעת זאת.
בדיוק כמו ב... באתי, באתי מלהגיב למכתב אחד שהתקבל מִוַּעֲדָת הַהַקָּלָה אַנְדְהְרַה. מה וַעֲדָת הַקָּלָה זו תעשה אם קְרּישְׁנַּה אינו מרוצה? בְּפַשְׁטוּת, על ידי גיוס הון? לא, זה לא אפשרי. כעת יורד גשם. עתה את התועלת אתם תקבלו. אבל ירידת הגשמים נשענת על קְרּישְׁנַּה, ולא על יכולת גיוס ההון שלכם.