HE/Prabhupada 0131 - דבר זה אך טבעי להתמסר לאבא: Difference between revisions
(Created page with "<!-- BEGIN CATEGORY LIST --> Category:1080 Hebrew Pages with Videos Category:Prabhupada 0131 - in all Languages Category:HE-Quotes - 1966 Category:HE-Quotes - Le...") |
m (Text replacement - "ה- ?([0-9]+)" to "$1") |
||
Line 7: | Line 7: | ||
[[Category:HE-Quotes - in USA, New York]] | [[Category:HE-Quotes - in USA, New York]] | ||
<!-- END CATEGORY LIST --> | <!-- END CATEGORY LIST --> | ||
<!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- | <!-- BEGIN NAVIGATION BAR -- DO NOT EDIT OR REMOVE --> | ||
{{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew| | {{1080 videos navigation - All Languages|Hebrew|HE/Prabhupada 0130 - קרישנה יורד בהופעות רבות|0130|HE/Prabhupada 0132 - חברה ללא תפקידים היא חברה חסרת ערך|0132}} | ||
<!-- END NAVIGATION BAR --> | <!-- END NAVIGATION BAR --> | ||
<!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | <!-- BEGIN ORIGINAL VANIQUOTES PAGE LINK--> | ||
Line 20: | Line 20: | ||
<!-- BEGIN VIDEO LINK --> | <!-- BEGIN VIDEO LINK --> | ||
{{youtube_left| | {{youtube_left|7_3iLIhcaFg|דבר זה אך טבעי להתמסר לאב<br />- פְּרַבְּהוּפָּאדַה 0131}} | ||
<!-- END VIDEO LINK --> | <!-- END VIDEO LINK --> | ||
Line 28: | Line 28: | ||
<!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | <!-- BEGIN VANISOURCE LINK --> | ||
'''[[Vanisource:Lecture on BG 7.11-16 -- New York, October 7, 1966|הרצאה על ב.ג. 7.11 | '''[[Vanisource:Lecture on BG 7.11-16 -- New York, October 7, 1966|הרצאה על ב.ג. 7.16-11 - ניו יורק, 7 באוקטובר, 1966]]''' | ||
<!-- END VANISOURCE LINK --> | <!-- END VANISOURCE LINK --> | ||
<!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | <!-- BEGIN TRANSLATED TEXT --> | ||
טירוף זה, הזיה זו, האשליה הזאת של עולם החומר, קשה מאוד להתגבר עליה. היא קשה מאוד. אבל קְרּישְׁנַּה הריבון אומר, מָאם אֵוַה יֵה פְּרַפַּדְיַנְתֵה מָאיָאם אֵתָאםּ תַרַנְתי תֵה ([[HE/BG 7.14|בּ.ג. 7.14]]). אם מישהו מרצון, או בהיותו מבין את חייו האומללים, אם הוא נכנע ומתמסר לְקְרּישְׁנַּה, "קְרּישְׁנַּה יקר שלי, שכחתי אותך חיים אחרי חיים. כעת אני מבין שאתה האבא שלי, אתה המגן שלי. עתה אתמסר אליך." בדיוק כמו ילד אבוד שהולך לאבא, "אבא יקר, זו הייתה חוסר ההבנה שלי שהתרחקתי מההגנה שלך, אלא שסבלתי. כעת אני בא אליך." האבא מחבק, "בן יקר שלי, בוא הנה. הייתי כה חרד לגורלך כל הימים. עתה, איזו שמחה זו כְּשֶׁשָבְתָ." האבא הוא כה אדיב. | |||
עתה אנו באותו מצב זה. מרגע שאנו מתמסרים לרצונו של הריבון העליון... זה לא מאוד קשה. התמסרות של הבן לאבא, האם זו משימה קשה מאוד? האם אתם חושבים שזו משימה מאוד קשה? בן שמתמסר לאביו. דבר זה אינו אלא טבעי למדי. אין בזה שום עלבון. האבא הוא תמיד מעל. אז אם אני נוגע ברגליים של אבי, אם אני משתחווה לרגליו, זאת תהילה. עבורי זו תהילה. אין פֹּה כל עלבון. אין פֹּה כלל קושי. מדוע שלא אז נתמסר לְקְרּישְׁנַּה? | |||
אז | אז זהו התהליך, ''מָאם אֵוַה יֵה פְּרַפַּדְיַנְתֵה:'' "כל ישויות החיים הנסערות הללו, בשעה שהן מתמסרות לי" - ''מָאיָאם אֵתָאםּ תַרַנְתי תֵה'' ([[HE/BG 7.14|ב.ג. 7.14]]), "אין לו יותר ייסורי חיים בכלל." הוא בא בְּאַחַת תחת ההגנה של האבא. תמצאו בסוף של ''בְּהַגַוַד-גִיתָא: אַהַםּ תְוָאםּ סַרְוַה-פָּאפֵּבְּהְיוֹ מוֹקְשַׁיְשְׁיָאמי מָא שׂוּצַ'הּ'' ([[HE/BG 18.66|בּ.ג. 18.66]]). | ||
כשהאבא... | כשהאבא... כשילד בא על חזה אמו, אמו מגנה עליו. אם ישנה איזו סכנה, הַאֵם מוכנה לתת את חייה קודם, לפני חֲיֵי הילד. באותו האופן, כשאנו תחת ההגנה של אלוהים, אז אין פחד. | ||
<!-- END TRANSLATED TEXT --> | <!-- END TRANSLATED TEXT --> | ||
</div> | </div> |
Latest revision as of 18:29, 2 October 2021
הרצאה על ב.ג. 7.16-11 - ניו יורק, 7 באוקטובר, 1966
טירוף זה, הזיה זו, האשליה הזאת של עולם החומר, קשה מאוד להתגבר עליה. היא קשה מאוד. אבל קְרּישְׁנַּה הריבון אומר, מָאם אֵוַה יֵה פְּרַפַּדְיַנְתֵה מָאיָאם אֵתָאםּ תַרַנְתי תֵה (בּ.ג. 7.14). אם מישהו מרצון, או בהיותו מבין את חייו האומללים, אם הוא נכנע ומתמסר לְקְרּישְׁנַּה, "קְרּישְׁנַּה יקר שלי, שכחתי אותך חיים אחרי חיים. כעת אני מבין שאתה האבא שלי, אתה המגן שלי. עתה אתמסר אליך." בדיוק כמו ילד אבוד שהולך לאבא, "אבא יקר, זו הייתה חוסר ההבנה שלי שהתרחקתי מההגנה שלך, אלא שסבלתי. כעת אני בא אליך." האבא מחבק, "בן יקר שלי, בוא הנה. הייתי כה חרד לגורלך כל הימים. עתה, איזו שמחה זו כְּשֶׁשָבְתָ." האבא הוא כה אדיב.
עתה אנו באותו מצב זה. מרגע שאנו מתמסרים לרצונו של הריבון העליון... זה לא מאוד קשה. התמסרות של הבן לאבא, האם זו משימה קשה מאוד? האם אתם חושבים שזו משימה מאוד קשה? בן שמתמסר לאביו. דבר זה אינו אלא טבעי למדי. אין בזה שום עלבון. האבא הוא תמיד מעל. אז אם אני נוגע ברגליים של אבי, אם אני משתחווה לרגליו, זאת תהילה. עבורי זו תהילה. אין פֹּה כל עלבון. אין פֹּה כלל קושי. מדוע שלא אז נתמסר לְקְרּישְׁנַּה?
אז זהו התהליך, מָאם אֵוַה יֵה פְּרַפַּדְיַנְתֵה: "כל ישויות החיים הנסערות הללו, בשעה שהן מתמסרות לי" - מָאיָאם אֵתָאםּ תַרַנְתי תֵה (ב.ג. 7.14), "אין לו יותר ייסורי חיים בכלל." הוא בא בְּאַחַת תחת ההגנה של האבא. תמצאו בסוף של בְּהַגַוַד-גִיתָא: אַהַםּ תְוָאםּ סַרְוַה-פָּאפֵּבְּהְיוֹ מוֹקְשַׁיְשְׁיָאמי מָא שׂוּצַ'הּ (בּ.ג. 18.66).
כשהאבא... כשילד בא על חזה אמו, אמו מגנה עליו. אם ישנה איזו סכנה, הַאֵם מוכנה לתת את חייה קודם, לפני חֲיֵי הילד. באותו האופן, כשאנו תחת ההגנה של אלוהים, אז אין פחד.