HE/Prabhupada 0169 - היכן הקושי לראות את קְרּישְׁנַּה?
הרצאה על ב.ג. 4.24 - ה-4 בְּאוֹגוּסְט, 1976, מָאיָאפּוּר הֶחָדָשָׁה (חָוָוה צָרְפָתִית)
יוֹגֵשְׂוַרַה: הוא אומר כעת, משום שאנו לא מתקדמים דָיוֹ לראות את קְרּישְׁנַּה בַּפָּנִים כאישיות העליונה, כיצד נֵהֱגֵה בו עתה?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אתם לא רואים את קְרּישְׁנַּה במקדש? האם אנו הוֹגִים במשהו מופשט? עליכם לראות את קְרּישְׁנַּה כפי שֶׁקְּרּישְׁנַּה אומר. בשלב הנוכחי... בדיוק כמו שֶׁקְּרּישְׁנַּה אומר: "רַסוֹ 'הַם אַפְּסוּ קַוּנְתֵיַה" (ב.ג. 7.8). קְרּישְׁנַּה אומר "אני טעם המים." אתה רואה את קְרּישְׁנַּה בטעם המים. זה יֵקַדֵּם אותך. בהתאם לשלבים שונים... קְרּישְׁנַּה אומר "אני טעם המים." אז כשאתה שוֹתֶה מים, למה שלא תראה את קְרּישְׁנַּה "הוֹ, טעם זה הוא קרישנה." רַסוֹ 'הַם אַפְּסוּ קַוּנְתֵיַה פְּרַבְּהָאסְמי שַׂשׂי-סֻוּרְיַיוֹהּ - כשאתה מתבונן על הזריחה, או אור הירח. קְרּישְׁנַּה אומר "אני אור השמש, אני אור הירח." מרגע שאתה רואה בבוקר, הזריחה, אתה רואה את קְרּישְׁנַּה. מן הרגע שאתה רואה בַּלֵּיל אור הירח, אתה רואה את קְרּישְׁנַּה.
פְּרַנַּוַהּ סַרְוַה-וֵדֵשׁוּ - כֹּל מָנְטְרָה וֵדית מְזוּמֶרֶת: אוֹם תַד וישְׁנּוּ פַּרַה, אוֹמְקַרַה זו היא קְרּישְׁנַּה. "פַּוּרוּסַם וישְׁנּוּ". וְכֹּל דבר יוצא מגדר הרגיל שֶׁנַּעֲשָׂה בִּידֵי הָאָדָם, זה קְרּישְׁנַּה. עליך לראות את קְרּישְׁנַּה בדרך זו. אז, בהדרגה, תִּרְאֶה; קְרּישְׁנַּה יִתְגַּלֶּה, אתה תִּרְאֶה. אלא אין הֶבְדֵּל בין מי שחווה טעם המים כְּקְרּישְׁנַּה ומי שרואה את קְרּישְׁנַּה באופן אישי; אין הֶבְדֵּל. אז, לפי המצב הנוכחי שלך, בּוֹ רְאֵה אֶת קְרּישְׁנַּה. אז תִרְאֶה אותו בהדרגה.
אם אתה רוצה מִיָד לראות את "הַרָּסַה-לִילָא" של קְרּישְׁנַּה זה לא אפשרי. עלינו לראות... מִרֶגַע שֶׁיֶּשׁ חוֹם, עליך לדעת שֶׁיֶּשׁ אֵשׁ. מרגע שֶׁיֶּשׁ עשן, עליך לדעת שֶׁיֶּשְׁנָה אֵשׁ, גם אם אינך רואה את האש מוּלְךָ. אבל אנו יכולים להבין, כיוון שֶׁהַשֶּׁלֶג, אֶה, עָשָׁן שם, מוּכְרָחָה להיות אש. אז, בדרך זו, בהתחלה, אתה צריך לראות את קְרּישְנַּה. זה מְצוּיָן בַּפֶּרֶק השביעי. מְצָא...
- רַסוֹ 'הַם אַפְּסוּ קַוּנְתֵיַה
- פְּרַבְּהָאסְמי שַׂשׂי-סֻוּרְיַיוֹהּ
- פְּרַנַּוַהּ סַרְוַה-וֵדֵשׁוּ
- (שַׂבְּדַהּ קְהֵה פַּוּרוּשָׁםּ נְרּישׁוּ)
- (ב.ג. 7.8).
גַ'יַתִירְתְהַה: שֶׁבַע שמונה: הו בן קוּנְתִי, אַרְג'וּנַה, אני טעם המים, אני אור השמש והירח, ההברה אוֹםּ בַּמַנְטְרוֹת הַוֵּדיוֹת; אני הצליל בָּאֶתֶר והיכולת בָּאַדָּם.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: אז בדרך זו רְאֵה את קְרּישְׁנַּה. מהו הקושי? מי שאל את השאלה הזאת? מה הקושי לראות את קְרּישְׁנַּה? האם ישנו איזה קושי? רְאֵה את קְרּישְׁנַּה. מַן-מַנָא בְּהַוַה מַד-בְּהַקְתוֹ, קְרּישְׁנַּה אומר: "תמיד חשוב עלי". אז, מִרֶגַע שאתה שותה מַיְם, טְעָם אותם מִיָד וֶאֱמוֹר "אָה, הִנֵה קְרּישְׁנַּה; מַן-מַנָא בְּהַוַה מַד-בְּהַקְתוֹ". מה הקושי? אין קושי. הכל כבר שם. אה? מֶה הַקּוֹשׁי?
אַבְּהינַנְדַה: עלינו לזכור תמיד שֶקְּרּישְׁנַּה אלוהים?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: מה אתה חושב עליו? (כולם צוחקים) (בֶּנְגָלית) שם, מישהו קרא את כל הָרָאמָאיַנַה ואחרי הקריאה, הוא שאל: "סִיתָא-דֵוִי, אבא של מי הוא?" (צוחק) סִיתָא-דֵוִי, אבא של מי זה? (צחוק רם) השאלה שלך היא כזו. (עוד צחוקים)
אַבְּהינַנְדַה: מפני ששנה שעברה, בְּמָאיָאפּוּר, שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה, אמרת לָנוּ שֶׁאָל נָא נשכח שֶקְּרּישְׁנַּה הוא אלוהים. אמרת זאת פעמים רבות.
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: כן, אז למה אתה שוכח? (דְּבֵקִים צוחקים) מַה זֵה?
דָּבֵק: אִם דָּבֵק נופל מִנְתִיב השירות המסור...
(צַ'רַנַמְבּוּגַ'ה לְגַ'יַנְתַקְרּית: עליך לתרגם כל הדברים הללו.)
דָּבֵק: האם הוא מועד לְצוּרוֹת הַגֵּיהִינֹם המתוארות בַּבְּהָאגַוַתַם?
פְּרַבְּהוּפָּאדַה: דָּבֵק לא מוֹעֵד לְעוֹלָם. (עוד צחוקים)
דְּבֵקִים: גַ'יַה! גַ'יַה שְׂרִילַה פְּרַבְּהוּפָּאדַה!