HE/BG 12.17
פסוק 17
- यो न हृष्यति न द्वेष्टि न शोचति न काङ्क्षति ।
- शुभाशुभपरित्यागी भक्तिमान्यः स मे प्रियः ॥१७॥
- יוֹ נַה הְרּישְׁיַתי נַה דְוֵשְׁטי נַה שׂוֹצַ׳תי נַה קָאנְֹקְשַׁתי
- שׂוּבְּהָאשׂוּבְּהַה-פַּריתְיָאגִי בְּהַקְתימָאן יַהּ סַה מֵא פְּרייַהּ
מילה אחרי מילה
יַהּ—מי ש-; נַה—לעולם אינו; הְרּישְׁיַתי—עולץ; נַה—לעולם אינו; דְוֵשְׁטי—נעצב; נַה—לעולם אינו; שׂוֹצַ׳תי—מקונן; נַה—לעולם אינו; קָאנְֹקְשַׁתי—משתוקק; שׂוּבְּהַה—מן המבורך; אַשׂוּבְּהַה—מן הבלתי מבורך; פַּריתְיָאגִי—מתנזר; בְּהַקְתי-מָאן—דָבֵק; יַהּ—מי ש-; סַהּ—הוא; מֵא—לי; פְּרייַהּ—יקר.
תרגום
מי שאינו עולץ, גם לא מתעצב, שאינו מקונן, גם לא משתוקק, ומתנזר מן המבורך ומן הלא מבורך כאחד – דָבֵק כזה יקר לי מאוד.
התעמקות
דָבֵק טהור אינו עולץ, גם לא מתעצב, לנוכח זכייה או אובדן חומריים. הוא גם אינו להוט מדי לזכות בבן או בתלמיד, וגם אינו מדוכדך בהעדרם. הוא אינו מקונן על אובדן דבר יקר, גם אינו מאוכזב אם אינו משיג את מבוקשו. הוא נשאר נשגב לנוכח המבורך והבלתי מבורך, כגון מעשי חטא. הוא נכון לכל סכנה למען סיפוקו של האל, ודבר לא מהווה מכשול בפני שירותו המסור. דָבֵק שכזה יקר לקְרּישְׁנַּה מאוד.