HE/BG 12.18-19

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוקים 19-18

समः शत्रौ च मित्रे च तथा मानापमानयोः ।
शीतोष्णसुखदुःखेषु समः सङ्गविवर्जितः ॥१८॥
तुल्यनिन्दास्तुतिर्मौनी सन्तुष्टो येन केनचित् ।
अनिकेतः स्थिरमतिर्भक्तिमान्मे प्रियो नरः ॥१९॥
סַמַהּ שַׂתְרַוּ צַ׳ה מיתְרֵא צַ׳ה תַתְהָא מָאנָאפַּמָאנַיוֹהּ
שִׂיתוֹשְׁנַּה-סוּקְהַה-דוּהְּקְהֵשׁוּ סַמַהּ סַנְֹגַה-ויוַרְג׳יתַהּ
תוּלְיַה-נינְדָא-סְתוּתיר מַוּנִי סַנְתוּשְׁטוֹ יֵנַה קֵנַצ׳ית
אַניקֵתַהּ סְתְהירַה-מַתיר בְּהַקְתימָאן מֵא פְּרייוֹ נַרַהּ

מילה אחרי מילה

סַמַהּ—שווה; שַׂתְרַוּ—כלפי אויב; צַ׳ה—גם; מיתְרֵא—כלפי ידיד; צַ׳ה—גם; תַתְהָא—כך; מָאנַה—בכבוד; אַפַּמָאנַיוֹהּ—בקלון; שִׂיתַה—בקור; אוּשְׁנַּה—בחום; סוּקְהַה—בשמחה; דוּהְּקְהֵשׁוּ—ובצער; סַמַהּ—שומר על איזונו; סַנְֹגַה-ויוַרְג׳יתַהּ—משוחרר מחברה רעה; תוּלְיַה—שווה; נינְדָא—בגנאי; סְתוּתיהּ—בתהילה; מַוּנִי—שותק; סַנְתוּשְׁטַהּ—מסופק; יֵנַה קֵנַצ׳ית—מכל דבר; אַניקֵתַהּ—ללא מקום מגורים; סְתְהירַה—יציבה; מַתיהּ—אשר החלטיותו; בְּהַקְתי-מָאן—עוסק בשירות מסור; מֵא—לי; פְּרייַהּ—יקר; נַרַהּ—אדם.

תרגום

מי ששווה ביחסו לידידים ולאויבים ושומר על איזונו לנוכח כבוד וקלון, חום וקור, שמחה וצער, תהילה וגנאי; מי שנשמר מחברה רעה ותמיד שותק ומסופק; מי שאינו נותן דעתו למקום מגורים, הוא יציב בידע ועוסק בשירות מסור – דָבֵק כזה יקר לי מאוד.

התעמקות

דָבֵק נשמר תמיד מחברה רעה. לעיתים מפארים את מעשיו ולעיתים מגנים; כזהו טבעה של החברה האנושית. אלא שהדָבֵק אינו מושפע מכבוד וקלון או שמחה וצער מלאכותיים שכאלה. הוא סבלני מאוד, ואינו מדבר אלא בנושאים הקשורים בקְרּישְׁנַּה. משום כך הוא נקרא שתקן. שתיקה אין פירושה לא לדבר, אלא לא לדבר שטויות. מותר לדבר רק דברים חשובים, והחשוב מכל עבור הדָבֵק זה לדבר למען אלוהים. הדָבֵק מאושר בכל מצב; לעיתים ארוחתו עשירה ולעיתים דלה, אולם הוא מסופק תמיד. גם אינו דואג לתנאי מגורים. אפשר שיישן תחת עץ, ולעיתים, בבניין מפואר; אלא שאינו נמשך לאף אחד מאלה. הוא נקרא יציב כיוון שהוא יציב בהתמדה ובידע. ישנה אמנם חזרה כלשהי בתיאור המעלות הללו, אלא שזו נועדה להדגיש את חשיבותן לדָבֵק. ללא אלה, לא ניתן להיות דָבֵק טהור. הַרָאו אַבְּהַקְתַסְיַה קוּתוֹ מַהַד-גוּנָּאהּ: מי שאינו דָבֵק, אינו ניחן במעלות טובות. מכאן שמעלות אלה צריכות להיות קניינו של מי שרוצה להיחשב לדָבֵק. הדָבֵק אינו מתאמץ כמובן, להשיג את אלה בנפרד; עצם עיסוקו בתודעת קְרּישְׁנַּה מסייע לפיתוחן.