HE/BG 12.20

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 20

ये तु धर्म्यामृतमिदं यथोक्तं पर्युपासते ।
श्रद्दधाना मत्परमा भक्तास्तेऽतीव मे प्रियाः ॥२०॥
יֵא תוּ דְהַרְמָאמְרּיתַם אידַםּ יַתְהוֹקְתַםּ פַּרְיוּפָּאסַתֵא
שְׂרַדְדַדְהָאנָא מַת-פַּרַמָא בְּהַקְתָאס תֵא ׳תִיוַה מֵא פְּרייָאהּ

מילה אחרי מילה

יֵא—אלו אשר; תוּ—אבל; דְהַרְמַה—של הדת; אַמְרּיתַם—הנקטר; אידַם—הזה; יַתְהָא—כפי ש-; אוּקְתַם—נאמר; פַּרְיוּפָּאסַתֵא—מועסקים לחלוטין; שְׂרַדְדַדְהָאנָאהּ—באמונה; מַת-פַּרַמָאהּ—עושים אותי, קְרישְׁנַּה למטרה העליונה; בְּהַקְתָאהּ—דְבֵקים; תֵא—הללו; אַתִיוַה—מאוד מאוד; מֵא—לי; פְּרייָאהּ—יקרים.

תרגום

מי שפוסעים בנתיב הנצחי של השירות המסור, שקועים בו באמונה מלאה ועושים אותי למטרתם העליונה – אלה מאוד מאוד יקרים לי.

התעמקות

בפרק זה, מפסוק 2 ועד סופו – מ-מַיְי אָוֵשְׂיַה מַנוֹ יֵא מָאם ("מקד מֶחשָבך בי") ועד ל-יֵא תוּ דְהַרְמָאמְרּיתַם אידַם ("הדת של העיסוק הנצחי") – האל מסביר דרכים כיצד לקרוב אליו באמצעות שירות נשגב. דרכים אלה יקרות לו מאוד, כמו גם מי שמתרגלן. אַרְג'וּנַה שואל מי עדיף, מי שצועד בנתיב הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, או מי שעוסק בשירות אישי לאישיות אלוה, והאל משיב במפורש, ששירות מסור לאישיות אלוה הוא הנעלה מן התהליכים להגשמה רוחנית כולם. במילים אחרות, פרק זה מורה שבחברה טובה, מתפתחת באדם זיקה לשירות מסור. או אז הוא פונה למורה רוחני ומתחיל לשמוע, לזמר ולקיים את כללי השירות המסור. עם שאמונתו, זיקתו ומסירותו גוברות, הוא שוקע כליל בשירות נשגב לאל. זהו הנתיב שמומלץ בפרק; אין כל ספק ששירות מסור מהווה הנתיב המוחלט היחיד להגשמה עצמית, או להגעה לעליון. התפיסה הבלתי אישית של האמת המוחלטת מומלצת בפרק זה כל עוד לא נכון האדם להתמסר לתהליך ההגשמה העצמית. במילים אחרות, כל עוד לא זכה להתרועע עם דָבֵק טהור, אפשר שתפיסה כזו מועילה כלשהו. שהרי מתרגלה לומד לפעול מבלי לצפות לגמול, הוא עוסק בהגות ומפתח ידע אודות רוח וחומר. ללא חברתו של דָבֵק טהור, יש באלה תועלת. אולם למרבה המזל, מי שחפץ לעסוק בתודעת קְרּישְׁנַּה ובשירות מסור במישרין, אינו צריך להתקדם צעד אחר צעד לעבר הגשמה רוחנית. כפי שמתואר בששת הפרקים האמצעיים, השירות המסור הוא טבעי ומהנה הרבה יותר. הדָבֵק אינו נטרד אפילו לגבי צרכיו הגופניים ושמירת נשמתו וגופו יחדיו, שהרי האל דואג בחסדו לכל אלה מוּכנית.



בזאת מסתיימות התעמקויות בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה בפרק השניים-עשר של שְׂרִימַד-בְּהַגַוַד-גִיתָא שדן בשירות מסור.