HE/BG 12.6-7
פסוקים 7-6
- ये तु सर्वाणि कर्माणि मयि संन्यस्य मत्परः ।
- अनन्येनैव योगेन मां ध्यायन्त उपासते ॥६॥
- तेषामहं समुद्धर्ता मृत्युसंसारसागरात् ।
- भवामि नचिरात्पार्थ मय्यावेशितचेतसाम् ॥७॥
- יֵא תוּ סַרְוָאנּי קַרְמָאנּי מַיי סַנְנְיַסְיַה מַת-פַּרָאהּ
- אַנַנְיֵנַיְוַה יוֹגֵנַה מָאםּ דְהְיָאיַנְתַה אוּפָּאסַתֵא
- תֵשָׁאם אַהַםּ סַמוּדְדְהַרְתָא מְרּיתְיוּ-סַמְּסָארַה-סָאגַרָאת
- בְּהַוָאמי נַה צ׳ירָאת פָּארְתְהַה מַיְי אָוֵשׂיתַה-צֵ׳תַסָאם
מילה אחרי מילה
יֵא—אלו אשר; תוּ—אולם; סַרְוָאנּי—את כל; קַרְמָאנּי—המעשים; מַיי—אלי; סַנְנְיַסְיַה—מקדישים; מַת-פַּרָאהּ—מסורים לי; אַנַנְיֵנַה—ללא סייג; אֵוַה—אכן; יוֹגֵנַה—באמצעות תרגול בְּהַקְתי-יוגה; מָאם—לי; דְהְיָאיַנְתַהּ—הוגים; אוּפָּאסַתֵא—סוגדים; תֵשָׁאם—עבורם; אַהַם—אני; סַמוּדְדְהַרְתָא—הגואל; מְרּיתְיוּ—מוות; סַמְּסָארַה—של הקיום החומרי; סָאגַרָאת—מהאוקיינוס; בְּהַוָאמי—אני הופך להיות; נַה—לא; צ׳ירָאת—לאחר זמן רב; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; מַיי—בי; אָוֵשׂיתַה—שקוע; צֵ׳תַסָאם—עבור אלו אשר מֶחשָבם.
תרגום
הו בן פְּרּיתְהָא, אולם מי שסוגדים לי ומקדישים לי מעשיהם כולם ומסורים לי ללא סייג, מי שמשרתים אותי במסירות, הוגים בי וממקדים בי מֶחשָבם תמיד – עבורם הנני הגואל המהיר מים הלידה והמוות.
התעמקות
נאמר כאן בבירור שהדְבֵקים הם ברי מזל, שהרי אישיות אלוה גואל אותם במהרה מן הקיום החומרי. שירות טהור מקנה את ההבנה שאלוהים הוא גדול ושהנשמה הייחודית כפופה לו. חובתה לעסוק בשירותו – ואם אינה עושה זאת, הרי שהיא משרתת את מָאיָא.
קודם נאמר שרק באמצעות שירות מסור ניתן להעריך את האל. מכאן שחובתנו להתמסר לו כליל. מי שמבקש להגיע לקְרּישְׁנַּה, צריך למקד בו מֶחשָבו כולו. עליו לעבוד למענו בלבד. לא סוג העבודה חשוב, אלא העובדה שזו מוקדשת כולה לקְרּישְׁנַּה. זוהי רמתו של שירות מסור. שום הישג אינו קוסם לדָבֵק לבד מהאפשרות לרצות את אישיות אלוה העילאי. משימת חייו היא לספקו, ולמען סיפוק זה הוא נכון להקריב הכול, ממש כמו אַרְג'וּנַה בקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה. התהליך הוא פשוט מאוד: אדם יכול להקדיש עצמו לאלוהים באמצעות משלח ידו, ובו בזמן לעסוק בזמרת הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא/ הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא. זימרה נשגבת זו מושכת את לב הדָבֵק אל אישיות אלוה.
האל מבטיח כאן לדָבֵק הטהור שעוסק בשירותו גאולה מידית מים הקיום החומרי. אנשים מתקדמים בתרגול יוגה יודעים באמצעות תהליך זה להעביר את נשמתם לכל כוכב, כרצונם. ישנם שמנצלים הזדמנויות שכאלה. אלא שלגבי הדָבֵק נאמר כאן בפירוש שהאל לוקח אותו בעצמו לרקיע הרוחני. הוא אינו צריך להפוך קודם למנוסה ביותר.
בוַרָאהַה פּוּרָאנַּה מופיע הפסוק:
- נַיָאמי פַּרַמַםּ סְתְהָאנַם אַרְצ׳יר-אָדי-גַתיםּ וינָא
- גַרוּדַּה-סְקַנְדְהַם אָרוֹפְּיַה יַתְהֵצְ׳צְ׳הַם אַניוָאריתַהּ
משמעות הפסוק היא שדָבֵק אינו צריך לתרגל אַשְׁטָאנְֹגַה-יוֹגַה כדי לעבור לכוכבים הרוחניים. האל לוקח על עצמו את האחריות. הוא אומר כאן בבירור שהוא הופך בעצמו לגואל. ילד תלוי לחלוטין בהוריו, ובדרך זו מעמדו בטוח. כמותו, גם הדָבֵק אינו צריך להתאמץ ולתרגל יוגה כדי לעבור לכוכבים אחרים. זאת משום שהאל בא ברוב חסדו, רכוב על ציפורו, גַרוּדַּה, וגואלו מיד מן הקיום החומרי. גם שחיין מעולה שישחה בכל כוחותיו לא יצליח להציל את עצמו בים הגדול. אולם אם מישהו ימשה אותו מהמים, הרי שהצלתו הופכת לקלה מאוד. בדומה לכך מושה האל את הדָבֵק מן הקיום החומרי. עליו רק לתרגל את התהליך הפשוט של תודעת קְרּישְׁנַּה ולעסוק בשירות מסור. מכאן שעל הנבון להעדיף את דרך השירות המסור על פני כל שאר הדרכים. זה מאושש בנָארָאיַנִּייַה:
- יָא וַי סָאדְהַנַה-סַמְפַּתְתיהּ פּוּרוּשָׁארְתְהַה-צַ׳תוּשְׁטַיֵא
- תַיָא וינָא תַד אָפְּנוֹתי נַרוֹ נָארָאיַנָּאשְׂרַיַהּ
הפסוק מורה שלא לעסוק בפעילות תועלתנית או בתהליך השכלתני לפיתוח ידע, שהרי המתמסר לאלוה עליון זוכה בכל אותן ברכות שמופקות משאר תהליכי היוגה, משכלתנות, מטקסי פולחן, מהקרבות, ממתן צדקה וכו'. זוהי ברכתו המיוחדת של השירות המסור.
זימרת שמו הקדוש של קְרּישְׁנַּה – הַרֵא קְרּישְׁנַּה, הַרֵא קְרּישְׁנַּה, קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה, הַרֵא הַרֵא/ הַרֵא רָאמַה, הַרֵא רָאמַה, רָאמַה רָאמַה, הַרֵא הַרֵא – דיה כדי להביא את הדָבֵק לאלוהים בדרך קלה ומאושרת. שום תהליך דתי אחר לא יביאו ליעד זה.
מסקנת הבְּהַגַוַד-גִיתָא ניתנת בפרק השמונה-עשר:
- סַרְוַה-דְהַרְמָאן פַּריתְיַגְ׳יַה מָאם אֵקַםּ שַׂרַנַּםּ וְרַגַ׳ה
- אַהַםׁ תְוָאםׁ סַרְוַה-פָּאפֵּבְּהְיוֹ מוֹקְשַׁיישְׁיָאמי מָא שׂוּצַ׳הּ
על האדם לנטוש כל תהליך להגשמה רוחנית, לבד משירות מסור בתודעת קְרּישְׁנַּה. זה יקנה לו את שלמות החיים העליונה. גם אל לו לחשוש מחטאי עברו, שהרי האל אחראי לו כליל. מכאן שאל-לו לחתור לבדו ולנסות לשווא להגיע לגאולה רוחנית. הבה וכולם ימצאו מקלט באלוה העילאי הכל-יכול, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, שהרי זוהי שלמות החיים העליונה.