HE/BG 14.11

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 11

सर्वद्वारेषु देहेऽस्मिन्प्रकाश उपजायते ।
ज्ञानं यदा तदा विद्याद्विवृद्धं सत्त्वमित्युत ॥११॥
סַרְוַה-דְוָארֵשׁוּ דֵהֵא ׳סְמין פְּרַקָאשַׂה אוּפַּגָ׳איַתֵא
גְ׳נָֿאנַםּ יַדָא תַדָא וידְיָאד ויוְרּידְדְהַםּ סַתְתְוַם איתְי אוּתַה

מילה אחרי מילה

סַרְוַה-דְוָארֵשׁוּ—בכל השערים; דֵהֵא אַסְמין—בגוף הזה; פְּרַקָאשַׂהּ—תכונת ההארה; אוּפַּגָ׳איַתֵא—מתפתחת; גְ׳נָֿאנַם—ידע; יַדָא—כאשר; תַדָא—אז; וידְיָאת—דע; ויוְרּידְדְהַם—גוברת; סַתְתְוַם—מידת הטובות; איתי אוּתַה—כך נאמר.

תרגום

גילויי מידת הטוֹבוּת נחווים כאשר שערי הגוף כולם מוארים בידע.

התעמקות

בגוף ישנם תשעה שערים: שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נחיריים, פה, איבר מין ופתח הפרשה. בשעה שאלה מוארים בסימניה של טוֹבוּת, הרי שהאדם שרוי בטוֹבוּת. בהשפעתה של מידה זו רואים את הדברים כפי שהם, שומעים אותם כפי שהם, וטועמים אותם כפי שהם. האדם מיטהר אז מבפנים ומבחוץ. סימנה של טוֹבוּת הוא שסימני אושר ניכרים בשערים כולם.