HE/BG 2.41

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק שני: תקציר הבְּהַגַוַד-גִיתָא
ב.ג. 2.40 ב.ג. 2.40 - ב.ג. 2.43-42 ב.ג. 2.43-42
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 41

व्यवसायात्मिका बुद्धिरेकेह कुरुनन्दन ।
बहुशाखा ह्यनन्ताश्च बुद्धयोऽव्यवसायिनाम् ॥४१॥
וְיַוַסָאיָאתְמיקָא בּוּדְדְהיר אֵקֵהַה קוּרוּ-נַנְדַנַה
בַּהוּ-שָׂאקְהָא הְי אַנַנְתָאשׂ צַ׳ה בּוּדְדְהַיוֹ ׳וְיַוַסָאיינָאם

מילה אחרי מילה

וְיַוַסָאיַה-אָתְמיקָא—שטבעה החלטיות בתודעת קְרּישְׁנַּה; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; אֵקָא—אחת בלבד; איהַה—בעולם זה; קוּרוּ-נַנְדַנַה—הו ילדם האהוב של הקוּרוּ; בַּהוּ-שָׂאקְהָאהּ—מסתעפות לענפים שונים; הי—אכן; אַנַנְתָאהּ—בלתי מוגבלות; צַ׳ה—גם; בּוּדְדְהַיַהּ—תבונות; אַוְיַוַסָאיינָאם—של אלו שאינם בתודעת קְרּישְׁנַּה.

תרגום

הפוסעים בנתיב זה דבקים במטרתם ותכליתם אחת. הו ילדם האהוב של הקוּרוּ, תבונתם של המהססים מסועפת מאוד.

התעמקות

אמונה איתנה שתודעת קְרּישְׁנַּה דיה לרומם לשלמות העליונה, נקראת תבונת וְיַוַסָאיָאתְמיקָא. בצַ'יְתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרּיתַה (מַדְהְיַה 22.62) נאמר:

׳שְׂרַדְדְהָא׳-שַׂבְּדֵא – וישְׂוָאסַה קַהֵא סוּדְרּידְּהַה נישְׂצַ׳יַה
קְרּישְׁנֵּא בְּהַקְתי קַיְלֵא סַרְוַה-קַרְמַה קְרּיתַה הַיַה

אמונה פירושה אמון בלתי מעורער במשהו נשגב. מי שעושה חובותיו בתודעת קְרּישְׁנַּה, פטור מכל חובה בעולם החומרי, כמו למשפחה, לאנושות או לעם. פעילותנו ההשגית כיום היא תולדה של תגובות למעשי עבר טובים או רעים. מכאן שמי שנעור לתודעת קְרּישְׁנַּה, אינו צריך להתאמץ להשגת תוצאות טובות, שהרי מעשיו כולם במישור המוחלט ואינם נתונים לשניות הטוב והרע. נטישת תפיסת החיים החומרית מהווה את השלמות העליונה של תודעת קְרּישְׁנַּה, ועם שמתקדמים בתודעת קְרּישְׁנַּה זו מושגת מוכנית.

החלטיותו של אדם מודע לקְרּישְׁנַּה ודבקותו במטרתו מעוגנות בידע. וָאסוּדֵוַהּ סַרְוַם איתי סַה מַהָאתְמָא סוּדוּרְלַבְּהַהּ: אדם כזה הוא נשמה נדירה; הוא יודע בשלמות שוָאסוּדֵוַה, או קְרּישְׁנַּה, הוא סיבתן של הסיבות הנגלות כולן. ממש כשם שעל-ידי השקיית שורשיו של העץ מגיעים המים גם לענפים ולעלים, אדם שפועל בתודעת קְרּישְׁנַּה מבצע את השירות הטוב ביותר לכול – לעצמו, למשפחה, לחברה, לארץ, לאנושות, וכו'. בשעה שקְרּישְׁנַּה מתרצה ממעשיו, מתרצים כולם.

מכל מקום, לצורך תרגול תודעת קְרּישְׁנַּה דרושה הדרכתו של מורה רוחני. הלה הוא נציג מהימן של קְרּישְׁנַּה שיודע את טבע התלמיד ומלמד אותו כיצד לפעול בתודעת קְרּישְׁנַּה. לצורך השגת מיומנות בתודעת קְרּישְׁנַּה דרושות החלטיות וצייתנות לנציגו של קְרּישְׁנַּה. על התלמיד לאמץ את הוראות המורה ולהופכן למשימת חייו. שְׂרִילַה וישְׂוַנָאתְהַה צַ'קְרַוַרְתִי טְהָאקוּרַה מורה בתפילותיו המפורסמות למורה הרוחני:

יַסְיַה פְּרַסָאדָאד בְּהַגַוַת-פְּרַסָאדוֹ
יַסְיָאפְּרַסָאדָאן נַה גַתיהּ קוּתוֹ ׳פּי
דְהְיָאיַן סְתוּוַמְּס תַסְיַה יַשַׂס תְרי-סַנְדְהְיַםּ
וַנְדֵא גוּרוֹהּ שְׂרִי-צַ׳רַנָּארַוינְדַם

"עם שמתרצה המורה הרוחני, מתרצה גם אישיות אלוה. מבלי לרַצות את המורה הרוחני, לא ניתן להתעלות לתודעת קְרּישְׁנַּה. משום כך עלי להגות בו ולהתפלל לחסדו שלוש פעמים ביום, ולהשתחוות בהוקרה לפניו."

מכל מקום, התהליך כולו תלוי בידע מושלם אודות הנשמה – שזו שונה מהגוף – ולא באופן תיאורטי, אלא באופן מעשי. כלומר, ויתור מוחלט על עינוג חושים ופעילות למען פירות הנאה. מי שאינו החלטי לגמרי, עלול לסטות לפעילות נהנתנית כלשהי.


ב.ג. 2.40 ב.ג. 2.40 - ב.ג. 2.43-42 ב.ג. 2.43-42