HE/BG 2.45
פסוק 45
- त्रैगुण्यविषया वेदा निस्त्रैगुण्यो भवार्जुन ।
- निर्द्वन्द्वो नित्यसत्त्वस्थो निर्योगक्षेम आत्मवान् ॥४५॥
- תְרַי-גוּנְּיַה-וישַׁיָא וֵדָא ניסְתְרַי-גוּנְּיוֹ בְּהַוָארְג׳וּנַה
- נירְדְוַנְדְווֹ ניתְיַה-סַתְתְוַה-סְתְהוֹ נירְיוֹגַה-קְשֵׁמַה אָתְמַוָאן
מילה אחרי מילה
תְרַי-גוּנְּיַה-וישַׁיָאהּ—עוסקות בשלוש מידות הטבע החומרי; וֵדָאהּ—הספרות הוֵדית; ניסְתְרַי-גוּנְּיַהּ—נעלה מעל שלוש מידות הטבע החומרי; בְּהַוַה—הֱיֵה; אַרְג׳וּנַה—הו אַרְג'וּנַה; נירְדְוַנְדְוַהּ—ללא שניות; ניתְיַה-סַתְתְוַה-סְתְהַהּ—במצב טהור של קיום רוחני; נירְיוֹגַה-קְשֵׁמַהּ—חופשי מרעיונות של רווח וביטחון; אָתְמַה-וָאן—מבוסס בעצמי.
תרגום
הוֵדות דנות בעיקר בשלוש מידות הטבע. הו אַרְג'וּנַה, התעלה מעל לשלוש המידות הללו, השתחרר מכל שניות וחרדה לרווח וביטחון, והתבסס בעצמי.
התעמקות
הפעולות החומריות כולן סבוכות בפעולה ובתגובה של שלוש מידות הטבע. אלה מתבצעות מתוך מניע אנכי ומשעבדות לעולם החומרי. הוֵדות דנות בעיקרן בפעילות טקסית נושאת פרי שמרוממת בהדרגה ממישור עינוג החושים למישור הנשגב. קְרּישְׁנַּה ממליץ לאַרְג'וּנַה, ידידו ותלמידו, להתעלות מעבר לאלה, למישור הנשגב של פילוסופיית הוֵדָאנְתַה. זו מתחילה בבְּרַהְמַה-ג'יגְ'נָֿאסָא, או בשאלות אודות הנשגב העליון. ישויות החיים שבעולם החומרי כולן נאבקות קשה לקיומן. משום כך, לאחר שהאל ברא את העולם, הוא העניק את החכמה הוֵדית, והורה כיצד לחיות ולהשתחרר מהשעבוד החומרי. רק כאשר הנסיון לעינוג חושים, או פרק הקַרְמַה-קָאנְּדַּה, מגיע לקיצו, אפשרית תחילתה של הבנה רוחנית. זו ראשיתה באוּפַּנישַׁדות, שמהוות חלק אחר של הוֵדות, ממש כשם שהבְּהַגַוַד-גִיתָא היא חלק מן הוֵדה החמישית, כלומר, המַהָאבְּהָארַתַה. האוּפַּנישַׁדות מציינות את ראשיתם של חיים נשגבים.
כל עוד הגוף החומרי קיים, מתלוות לו גם פעולותיהן ותגובותיהן של מידות הטבע. צריך לכן, ללמוד ולשאת במצבי השניות, כגון שמחה וצער או חום וקור. שהרי מי שנושא באלה, משתחרר מכל חרדה לזכייה או אובדן. מעמד נשגב שכזה מושג בתודעת קְרּישְׁנַּה מלאה, כאשר תלויים כליל ברצונו של קְרּישְׁנַּה.