HE/BG 2.47
פסוק 47
- कर्मण्येवाधिकारस्ते मा फलेषु कदाचन ।
- मा कर्मफलहेतुर्भूर्मा ते सङ्गोऽस्त्वकर्मणि ॥४७॥
- קַרְמַנְּי אֵוָאדְהיקָארַס תֵא מָא פְּהַלֵשׁוּ קַדָאצַ׳נַה
- מָא קַרְמַה-פְּהַלַה-הֵתוּר בְּהֻוּר מָא תֵא סַנְֹגוֹ ׳סְתְו אַקַרְמַנּי
מילה אחרי מילה
קַרְמַנּי—בחובות המוטלות עליך; אֵוַה—אכן; אַדְהיקָארַהּ—זכות; תֵא—שלך; מָא—לעולם לא; פְּהַלֵשׁוּ—בפירות; קַדָאצַ׳נַה—מתישהו; מָא—לעולם אל; קַרְמַה-פְּהַלַה—לפירות המעשים; הֵתוּהּ—הסיבה; בְּהֻוּהּ—תהפוך להיות; מָא—לעולם לא; תֵא—לך; סַנְֹגַהּ—התקשרות; אַסְתוּ—צריכה להיות; אַקַרְמַנּי—לאי-ביצוע החובות המוטלות.
תרגום
זכותך לבצע את חובותיך, אולם אינך זכאי לפירות המעשה. לעולם אל תחשוב עצמך לגורמן של תוצאות מעשיך, ולעולם אל תדבוק באי-מילוי חובתך.
התעמקות
מתוארים כאן שלושה היבטים: חובה מומלצת, פעילות שרירותית, ואי-פעולה. חובה מומלצת היא אותה פעילות שמומלצת לאדם בהתאם למידות הטבע שחוברות לו. פעולה שרירותית זו פעולה שאינה מתחשבת בסמכות, ואי-פעולה פירושה הימנעות מחובות הכתובים. האל אינו מורה על אי-פעולה, אלא על מילוי החובה מבלי להתקשר לתוצאותיה. מי שנקשר לתוצאות עבודתו, הופך לגורם הפעולה, ונאלץ ליהנות או לסבול מתוצאותיה.
חובות מומלצות נחלקות לשלוש קבוצות: פעולות שגרתיות, פעולות חירום, ופעולות רצויות. פעולה שגרתית אמורה להתבצע מתוך חובה, על-פי כללי הכתובים, וללא ציפייה לתוצאות. או אז זו שרויה במידת הטובות. עבודה למען תוצאות משעבדת; מכאן שאינה מבורכת. הכול אמורים לבצע חובותיהם, אולם אל להם להתקשר לתוצאותיהן. עשייה כזו, מתוך חובה, מבלי לצפות לטובת-הנאה כלשהי, מובילה לנתיב הגאולה.
האל מייעץ לכן לאַרְג'וּנַה להילחם מתוך חובה ולא להתקשר לתוצאות. הימנעותו מקרב משקפת בסך הכול צד אחר של התקשרות, וזו לא מובילה לגאולה לעולם. כל התקשרות, חיובית או שלילית, משעבדת. אי פעילות היא נפשעת. מכאן שלחימה מתוך חובה מהווה הדרך המבורכת היחידה לגאולתו של אַרְג'וּנַה.