HE/BG 2.60
פסוק 60
- यततो ह्यपि कौन्तेय पुरुषस्य विपश्चितः ।
- इन्द्रियाणि प्रमाथीनि हरन्ति प्रसभं मनः ॥६०॥
- יתַתוֹ הְי אַפּי קַוּנְתֵיַה פּוּרוּשַׁסְיַה ויפַּשְׂצ׳יתַהּ
- אינְדְרייָאנּי פְּרַמָאתְהִיני הַרַנְתי פְּרַסַבְּהַםּ מַנַהּ
מילה אחרי מילה
יַתַתַהּ—מתאמץ; הי—אכן; אַפּי—למרות; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; פּוּרוּשַׁסְיַה—של האדם; ויפַּשְׂצ׳יתַהּ—מלא בידע ויכולת אבחנה; אינְדְרייָאנּי—החושים; פְּרַמָאתְהִיני—המסעירים; הַרַנְתי—סוחפים; פְּרַסַבְּהַם—בחוזקה; מַנַהּ—את המֶחשָב.
תרגום
הו אַרְג'וּנַה, החושים עזים ותובעניים עד מאוד, ויכולים לסחוף בחוזקה אפילו מֶחשָבו של אדם בעל אבחנה שמתאמץ לרסנם.
התעמקות
רבים החכמים הקדושים, הוגי הדעות והחותרים לנשגב, שמנסים לשלוט בחושיהם. אלא שחרף מאמציהם, גם הגדולים שבהם נופלים לעיתים קרבן להנאות חושים חומריות. זאת בגלל המֶחשָב הסוער. וישְׂוָאמיתְרַה למשל, היה חכם דגול ויוגי מושלם שעסק בסיגופים חמורים ותירגל יוגה לצורך שליטה בחושים, אך אפילו הוא התפתה על-ידי מֵנַקָא להתענגות מינית. הדוגמאות לכך רבות לאינספור בתולדות העולם. מכאן שללא תודעת קְרּישְׁנַּה, קשה מאוד לשלוט במֶחשָב ובחושים. זאת משום שמֶחשָב שאינו שקוע בקְרּישְׁנַּה, אינו מסוגל לחדול מפעילות חומרית. שְׂרִי יָאמוּנָאצָ'ארְיַה, שהיה קדוש דגול ודָבֵק, נותן דוגמה מעשית לכך:
- יַד-אַוַדְהי מַמַה צֵ׳תַהּ קְרּישְׁנַּה-פָּאדָארַוינְדֵא
- נַוַה-נַוַה-רַסַה-דְהָאמַנְי אוּדְיַתַםּ רַנְתוּם אָסִית
- תַד-אַוַדְהי בַּתַה נָארי-סַנְֹגַמֵא סְמַרְיַמָאנֵּא
- בְּהַוַתי מוּקְהַה-ויקָארַהּ סוּשְׁטְהוּ נישְׁטְהִיוַנַםּ צַ׳ה
"מאז שמֶחשָבי עוסק בשירות לכפות רגלי הלוטוס של קְרּישְׁנַּה, שממלאני בכל רגע בטעמים נשגבים חדשים, כל אימת שחולפת בי מחשבה אודות חיי מין עם אשה, אני מעוות את פני ויורק לעצם המחשבה."
מאחר שתודעת קְרּישְׁנַּה נשגבת כל כך ונפלאה, הרי שההנאות החומריות מאבדות כמאליהן, את משיכתן; זה דומה לאדם רעב ששבר רעבונו במזון מזין. מַהָארָאגַ'ה אַמְבַּרִישַׁה גבר על יוגי רב כוח, דוּרְוָאסָא מוּני, רק משום שמֶחשָבו היה שרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה (סַה וַי מַנַהּ קְרּישְׁנַּה-פַּדָארַוינְדַיוֹר וַצָ'אמְּסי וַיְקוּנְּטְהַה-גוּנָּאנוּוַרְנַּנֵא).