HE/BG 2.65

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 65

प्रसादे सर्वदुःखानां हानिरस्योपजायते ।
प्रसन्नचेतसो ह्याशु बुद्धिः पर्यवतिष्ठते ॥६५॥
פְּרַסָאדֵא סַרְוַה-דוּהְּקְהָאנָאםּ הָאניר אַסְיוֹפַּגָ׳איַתֵא
פְּרַסַנְנַה-צֵ׳תַסוֹ הְי אָשׂוּ בּוּדְדְהיהּ פַּרְיַוַתישְׁטְהַתֵא

מילה אחרי מילה

פְּרַסָאדֵא—עם השגת חסדו נטול הסיבה של האל; סַרְוַה—של כל; דוּהְּקְהָאנָאם—המצוקות החומריות; הָאניהּ—הרס; אַסְיַה—שלו; אוּפַּגָ׳איַתֵא—נוצר; פְּרַסַנְנַה-צֵ׳תַסַהּ—של האדם המסופק; הי—בהחלט; אָשׂוּ—במהרה; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; פַּרי—במידה מספקת; אַוַתישְׁטְהַתֵא—מתייצבת.

תרגום

מי שמסופק כך (בתודעת קְרּישְׁנַּה) – עבורו לא קיימות עוד שלוש מצוקות הקיום החומרי; בתודעה מסופקת שכזו, במהרה מתייצבת תבונתו.