HE/BG 2.66

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 66

नास्ति बुद्धिरयुक्तस्य न चायुक्तस्य भावना ।
न चाभावयतः शान्तिरशान्तस्य कुतः सुखम् ॥६६॥
נָאסְתי בּוּדְדְהיר אַיוּקְתַסְיַה נַה צָ׳איוּקְתַסְיַה בְּהָאוַנָא
נַה צָ׳אבְּהָאוַיַתַהּ שָׂאנְתיר אַשָׂאנְתַסְיַה קוּתַהּ סוּקְהַם

מילה אחרי מילה

נַה אַסְתי—לא תתכן; בּוּדְדְהיהּ—תבונה נשגבת; אַיוּקְתַסְיַה—למי שאינו מחובר (לתודעת קְרּישְׁנַּה); נַה—לא; צַ׳ה—ו-; אַיוּקְתַסְיַה—לאדם המשולל תודעת קְרּישְׁנַּה; בְּהָאוַנָא—מֶחשָב יציב (באושר); נַה—לא; צַ׳ה—ו-; אַבְּהָאוַיַתַהּ—למי שאינו יציב; שָׂאנְתיהּ—שלווה; אַשָׂאנְתַסְיַה—למי שאינו שליו; קוּתַהּ—היכן; סוּקְהַם—האושר.

תרגום

למי שאינו מחובר לעליון (בתודעת קְרּישְׁנַּה) לא תיתכן תבונה נשגבה, גם לא מֶחשָב יציב, ובלי אלה, לא תיתכן שלווה. וכיצד ייתכן אושר ללא שלווה?

התעמקות

שלווה אינה אפשרית ללא תודעת קְרּישְׁנַּה. זה מאושש בפרק החמישי (5.29). נאמר שם שמי שמבין שקְרּישְׁנַּה הוא המתענג היחיד על תוצאות ההקרבות והסיגופים, שהוא אדון עולם התופעות כולו, וידידן האמיתי של כל ישויות החיים – רק הוא זוכה בשלווה אמיתית. מכאן שללא תודעת קְרּישְׁנַּה, לא מוצא לו המֶחשָב מטרה עליונה. וללא מטרה כזו, הריהו נתון להטרדות. לכן מי שמבין שקְרּישְׁנַּה הוא הנהנה, בעל הקניין וידיד לכול – רק הוא זוכה במֶחשָב יציב ושליו. ולעומת זאת, מי שפועל ללא יחסים עם קְרּישְׁנַּה, חווה רק בחרדות ותיסכול, גם אם ינסה ויפגין שלווה והתקדמות רוחנית. השלווה שבתודעת קְרּישְׁנַּה מתגלית מעצמה ומקורה ביחסים עם קְרּישְׁנַּה.