HE/BG 2.67

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 67

इन्द्रियाणां हि चरतां यन्मनोऽनुविधीयते ।
तदस्य हरति प्रज्ञां वायुर्नावमिवाम्भसि ॥६७॥
אינְדְרייָאנָּאםּ הי צַ׳רַתָאםּ יַן מַנוֹ ׳נוּוידְהִייַתֵא
תַד אַסְיַה הַרַתי פְּרַגְ׳נָֿאםּ וָאיוּר נָאוַם איוָאמְבְּהַסי

מילה אחרי מילה

אינְדְרייָאנָּאם—בחושים; הי—אכן; צַ׳רַתָאם—המשוטטים; יַת—זה אשר; מַנַהּ—המֶחשָב; אַנוּוידְהִייַתֵא—עוסק ללא הרף; תַת—זה; אַסְיַה—שלו; הַרַתי—לוקח; פְּרַגְ׳נָֿאם—את התבונה; וָאיוּהּ—רוח; נָאוַם—את הספינה; איוַה—כמו; אַמְבְּהַסי—במים.

תרגום

ממש כשם שסירה במים נסחפת על-ידי רוח עזה, די באחד מן החושים המשוטטים שלו נתון המֶחשָב, כדי לסחוף תבונתו של אדם.

התעמקות

על החושים לעסוק כולם בשירות לאל, שהרי די שאחד מאלה יעסוק בעינוג חושי, כדי להסיט את הדָבֵק מנתיב ההתקדמות הרוחנית. כפי שנזכר לגבי חייו של מַהָארָאגַ'ה אַמְבַּרִישַׁה, החושים צריכים לעסוק כליל בתודעת קְרּישְׁנַּה, שהרי זו הדרך הנכונה לשליטה במֶחשָב.