HE/BG 3.21
פסוק 21
- यद्यदाचरति श्रेष्ठस्तत्तदेवेतरो जनः ।
- स यत्प्रमाणं कुरुते लोकस्तदनुवर्तते ॥२१॥
- יַד יַד אָצַ׳רַתי שְׂרֵשְׁטְהַס תַת תַד אֵוֵתַרוֹ גַ׳נַהּ
- סַה יַת פְּרַמָאנַּםּ קוּרוּתֵא לוֹקַס תַד אַנוּוַרְתַתֵא
מילה אחרי מילה
יַת יַת—כל מה ש-; אָצַ׳רַתי—עושה; שְׂרֵשְׁטְהַהּ—מנהיג מכובד; תַת תַת—את כל זה; אֵוַה—בלבד; איתַרַהּ—אדם פשוט; גַ׳נַהּ—אדם; סַהּ—הוא; יַת—את מה ש-; פְּרַמָאנַּם—את הדוגמה; קוּרוּתֵא—עושה; לוֹקַהּ—העולם; תַת—את זה; אַנוּוַרְתַתֵא—הולך בעקבותיו.
תרגום
כל מעשה שעושה אדם גדול, חוזרים אחריו המוני העם, והתנהגותו הופכת דוגמא ואמת מידה לעולם כולו.
התעמקות
הציבור זקוק למנהיג שידריך אותו באמצעות דוגמא אישית. המנהיגים אינם יכולים למשל, לאסור על עישון בשעה שהם מעשנים בעצמם. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה אמר שמורה צריך קודם כל להתנהג כראוי, ואחר כך ללמד. מי שמלמד בדרך כזו נקרא אָצָ'ארְיַה, או מורה למופת. מורי הציבור צריכים לכן למלא אחר כללי השָׂאסְתְרַה (כתבי הקודש), ולא להמציא כללים משל עצמם, שנוגדים את הכללים הללו. ספרים כמו מַנוּ-סַמְּהיתָא ועוד, קובעים את אמות המידה לחברה האנושית, ואלה אמורות להתבטא במדרשיהם של מנהיגי הציבור. מכאן שמי שמבקש להתקדם, חייב לקיים אותם כללים שקיימו המורים הדגולים. הליכה בעקבותיהם של דְבֵקים דגולים מאוששת גם בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, שהרי זו הדרך להתקדם בנתיב ההבנה הרוחנית. מלך או שליט, אב ומורה – אלה מהווים מנהיגיו הטבעיים של הציבור התמים, ואחריותם לגבי התלויים בהם רבה מאוד. משום כך עליהם להכיר על בוריים אותם ספרים שקובעים את אמות המוסר והדת.