HE/BG 3.26
פסוק 26
- न बुद्धिभेदं जनयेदज्ञानां कर्मसङ्गिनाम् ।
- जोषयेत्सर्वकर्माणि विद्वान्युक्तः समाचरन् ॥२६॥
- נַה בּוּדְדְהי-בְּהֵדַםּ גַ׳נַיֵד אַגְ׳נָֿאנָאםּ קַרְמַה-סַנְֹגינָאם
- ג׳וֹשַׁיֵת סַרְוַה-קַרְמָאנּי וידְוָאן יוּקְתַהּ סַמָאצַ׳רַן
מילה אחרי מילה
נַה—לא; בּוּדְדְהי-בְּהֵדַם—הפרעה בתבונה; גַ׳נַיֵת—עליו לגרום; אַגְ׳נָֹאנָאם—לבורים; קַרְמַה-סַנְֹגינָאם—הקשורים לתוצאות פעילותם התועלתנית; ג׳וֹשַׁיֵת—להעסיק; סַרְוַה—כל; קַרְמָאנּי—את הפעולות; וידְוָאן—החכם; יוּקְתַהּ—עוסק; סַמָאצַ׳רַן—בעודו מתרגל.
תרגום
אל לו למלומד להטריד את דעתם של הבורים, אשר קשורים לתוצאות חובותיהם הדְהַרְמיות, ולעודדם להימנעות מפעולה. אדרבה, עליו להעסיקם בפעילויות שונות ברוח של מסירות (לצורך התקדמות הדרגתית בתודעת קְרּישְׁנַּה).
התעמקות
וֵדַיְשׂ צַ'ה סַרְוַיְר אַהַם אֵוַה וֵדְיַהּ. זוהי תכלית הפולחן הוֵדי כולו. טקסי הפולחן, ההקרבות, וכל מה שנכלל בוֵדות, לרבות הוראות לפעילות חומרית – אלה כולם נועדו לקדם לעבר קְרּישְׁנַּה, שמהווה תכלית החיים העליונה. אולם מאחר שהנשמות המותנות אינן יודעות דבר לבד מעינוג חושים, הרי שהן לומדות את הוֵדות רק עד לנקודה זו. מכל מקום, עצם העיסוק בפעילות תועלתנית ובעינוג חושים על-פי הכללים הוֵדיים מקדם אותן בהדרגה לתודעת קְרּישְׁנַּה. אל לו, לכן, למי שמודע לקְרּישְׁנַּה להטריד את דעתן או מעשיהן, אלא ללמדם להקדיש את תוצאות מעשיהן לשירות לקְרּישְׁנַּה. עליו ללמד אותם בורים, שמקדישים מעשיהם כליל לעינוג חושים, כיצד לפעול וכיצד להתנהג. לא רצוי אמנם להטריד את הנבער, אולם מי שפיתח מעט תודעת קְרּישְׁנַּה – אותו יש להעסיק בשירותו של האל במישרין, מבלי לשעות לשאר התהליכים הוֵדיים. אדם בר-מזל שכזה אינו צריך עוד לקיים את הפולחן הוֵדי, שהרי תוצאותיה של תודעת קְרּישְׁנַּה כוללות את תוצאותיהם של כללי הכתובים כולם.