HE/BG 3.29
פסוק 29
- प्रकृतेर्गुणसम्मूढाः सज्जन्ते गुणकर्मसु ।
- तानकृत्स्नविदो मन्दान्कृत्स्नविन्न विचालयेत् ॥२९॥
- פְּרַקְרּיתֵר גוּנַּה-סַמְמֻוּדְּהָאהּ סַגְ׳גַ׳נְתֵא גוּנַּה-קַרְמַסוּ
- תָאן אַקְרּיתְסְנַה-וידוֹ מַנְדָאן קְרּיתְסְנַה-וין נַה ויצָ׳אלַיֵת
מילה אחרי מילה
פְּרַקְרּיתֵהּ—של הטבע החומרי; גוּנַּה—על ידי המידות; סַמְמֻוּדְּהָאהּ—מבולבלים; סַגְ׳גַ׳נְתֵא—עוסקים; גוּנַּה-קַרְמַסוּ—בפעילות חומרית; תָאן—אותם; אַקְרּיתְסְנַה-וידַהּ—אנשים בעלי ידע מועט; מַנְדָאן—עצלים בהבנת ההגשמה העצמית; קְרּיתְסְנַה-וית—השרוי הידע אמיתי; נַה—אל לו; ויצָ׳אלַיֵת—להסעיר.
תרגום
הבורים אשר מבולבלים על ידי מידות הטבע החומרי, עוסקים כליל בפעילויות ארציות ונקשרים אליהן. אלא שאל לו לחכם לרפות ידיהם, אפילו שמחוסר ידע, חובותיהם נחותות יותר.
התעמקות
אנשים משוללי ידע טועים ומזדהים עם תודעה ארצית-גשמית, ומלאים בזהויות חומריות. הגוף הוא מתנת הטבע החומרי, ומי שקשור מדי לתודעה חומרית, נקרא מַנְדַה, עצל, שאינו מבין את הנשמה הרוחנית. אנשים נבערים חושבים את גופם לעצמם; את מי שקשורים לגופם אלה חושבים לשארי בשר, הם מעריצים את ארץ הולדת גופם, ומייחסים לטקסי הדת והפולחן חשיבות כשלעצמם. בשבי הזהויות החומריות, אלה נוטים לפעול בתחומי החברה, האומה או עזרה לזולת, ותחת קסמן של הגדרות שכאלה, הם טרודים תמיד בעיסוקים חומריים; הגשמה עצמית היא בסך הכול מיתוס עבורם, ואינם מוצאים בה כל עניין. מכל מקום, אל למתקדמים בחיים רוחניים לנסות ולקרוא תיגר על חומרניים שכאלה. עדיף שישקדו על פעילותם הרוחנית בצנעה, ואת אלה יעסיקו בעקרונות מוסר ראשוניים כגון אי-אלימות ושאר מעשים ארציים מועילים. אנשים נבערים אינם מסוגלים להעריך פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה. קְרּישְׁנַּה מורה שלא להפריעם ולבזבז זמן יקר לשווא.
מכל מקום, דְבֵקיו של האל, שמבינים את כוונתו של האל, רחומים אף יותר ממנו. אלה נכונים לכן, להסתכן ולפנות אפילו לנבערים, ולנסות להעסיקם בפעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה, שאין ספק כי נחוצה לכל אדם.