HE/BG 3.36

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 36

अर्जुन उवाच
अथ केन प्रयुक्तोऽयं पापं चरति पूरुषः ।
अनिच्छन्नपि वार्ष्णेय बलादिव नियोजितः ॥३६॥
אַרְג׳וּנַה אוּוָאצַ׳ה
אַתְהַה קֵנַה פְּרַיוּקְתוֹ ׳יַםּ פָּאפַּםּ צַ׳רַתי פֻּוּרוּשַׁהּ
אַניצְ׳צְ׳הַנְן אַפּי וָארְשְׁנֵּיַה בַּלָאד איוַה נייוֹג׳יתַהּ

מילה אחרי מילה

אַרְג׳וּנַהּ אוּוָאצַ׳ה—אַרְג'וּנַה אמר; אַתְהַה—אז; קֵנַה—בשל מה; פְּרַיוּקְתַהּ—נדחף; אַיַם—האדם; פָּאפַּם—חטאים; צַ׳רַתי—מבצע; פֻּוּרוּשַׁהּ—האדם; אַניצְ׳צְ׳הַן—מבלי לִרצות; אַפּי—למרות; וָארְשְׁנֵּיַה—הו נצר וְרּישְׁנּי; בַּלָאת—בכוח; איוַה—כמו; נייוֹג׳יתַהּ—מועסק.

תרגום

אַרְג'וּנַה אמר: הו נצר וְרּישְׁנּי, מהו שדוחף אדם וכופה עליו לחטוא, אפילו נגד רצונו?

התעמקות

ישות החיים היא חלקיק של העליון, ומכאן שהיא רוחנית במקורה, טהורה, ונקייה מכל טומאה חומרית. מכאן גם שמעצם טבעה אינה נגועה בחטאי העולם החומרי. אלא שבמגעה עם הטבע החומרי, זו אינה מהססת לחטוא, לעיתים אפילו נגד רצונה. שאלתו של אַרְג'וּנַה היא אופטימית מאוד לגבי טבעה המעוות של ישות החיים. זו נאלצת לעיתים לחטוא, אפילו נגד רצונה. מכל מקום, לא נשמת-העל שבתוכה הוא שמכתיב את המעשים הנפשעים; סיבתם שונה, והאל יסביר זאת בפסוק הבא.