HE/BG 3.39
פסוק 39
- आवृतं ज्ञानमेतेन ज्ञानिनो नित्यवैरिणा ।
- कामरूपेण कौन्तेय दुष्पूरेणानलेन च ॥३९॥
- אָוְרּיתַםּ גְ׳נָֿאנַם אֵתֵנַה גְ׳נָֿאנינוֹ ניתְיַה-וַיְרינָּא
- קָאמַה-רֻוּפֵּנַּה קַוּנְתֵיַה דוּשְׁפֻּוּרֵנָּאנַלֵנַה צַ׳ה
מילה אחרי מילה
אָוְרּיתַם—מכוסה; גְ׳נָֿאנַם—התודעה הטהורה; אֵתֵנַה—על ידי זו; גְ׳נָֿאנינַהּ—של היודע; ניתְיַה-וַיְרינָּא—על ידי האויבת הנצחית; קָאמַה-רֻוּפֵּנַּה—שצורתה תאווה; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; דוּשְׁפֻּוּרֵנַּה—אינה יודעת שובעה; אַנַלֵנַה—על ידי האש; צַ׳ה—גם.
תרגום
כך מתכסה תודעתה של ישות החיים הנבונה באויבתה הנצחית, התאווה, שלעולם אינה יודעת שובעה ובוערת כאש.
התעמקות
במַנוּ-סְמְרּיתי נאמר ששום כמות של עינוג חושים אינה מסוגלת לספק את התאווה, ממש כשם שלא ניתן לכבות אש באמצעות עוד ועוד חומר בערה. המין מהווה מרכז כל הפעילויות בעולם החומרי, ומשום כך נקרא העולם הזה מַיְתְהוּנְיַה-אָגָארַה, או אזיקי חיי המין. בבית כלא נשמרים האסירים מאחורי סורגים; כמותם גם אותם פושעים שפורעים את חוקי אלוהים. אלה כבולים לחיי מין. הקִדמה התרבותית החומרית, שמבוססת כולה על עינוג חושים, פירושה בסך הכול הארכת תוחלת חייה החומרית של ישות החיים. התאווה מסמלת אותה בערות שמחזיקה את ישות החיים בעולם החומרי. במהלך עינוג החושים חווים אמנם, באושר כלשהו, אלא שהאושר-לכאורה הזה הוא בסופו של דבר אויבו של המתענג.