HE/BG 3.43

From Vanipedia
Jump to: navigation, search
בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא - פרק שלישי: קַרְמַה-יוגה
ב.ג. 3.42 ב.ג. 3.42 - ב.ג. 4.1 ב.ג. 4.1
א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 43

एवं बुद्धेः परं बुद्ध्वा संस्तभ्यात्मानमात्मना ।
जहि शत्रुं महाबाहो कामरूपं दुरासदम् ॥४३॥
אֵוַםּ בּוּדְדְהֵהּ פַּרַםּ בּוּדְדְהְוָא סַמְּסְתַבְּהְיָאתְמָאנַם אָתְמַנָא
גַ׳הי שַׂתְרוּםּ מַהָא-בָּאהוֹ קָאמַה-רֻוּפַּםּ דוּרָאסַדַם

מילה אחרי מילה

אֵוַם—כך; בּוּדְדְהֵהּ—מהתבונה; פַּרַם—עליון; בּוּדְדְהְוָא—בהבינך; סַמְּסְתַבְּהְיַה—בייצבך; אָתְמָאנַם—את המֶחשָב; אָתְמַנָא—בעזרת התבונה; גַ׳הי—הרוֹג; שַׂתְרוּם—את האויב; מַהָא-בָּאהוֹ—הו גיבור-חיל; קָאמַה-רֻוּפַּם—בצורת תאווה; דוּרָאסַדַם—נורא.

תרגום

הו אַרְג'וּנַה גיבור-חייל, מי שמכיר עצמו כנשגב מהחושים החומריים, מהמֶחשָב ומהתבונה, חייב לייצב את מֶחשָבו בעזרת תבונה רוחנית שקולה (תודעת קְרּישְׁנַּה), ואז – בכוח רוחני – למגר אויב זה שאינו יודע שובעה, הידוע כתאווה.

התעמקות

הפרק השלישי של הבְּהַגַוַד-גִיתָא מוביל במישרין לתודעת קְרּישְׁנַּה. הוא מלמד שהעצמי הוא משרת נצחי של אישיות אלוה, ושה"אין" המופשט אינו האמת העליונה. אין ספק שמי שחיים בקיום חומרי מושפעים מתאווה ומיצר ההשתלטות על משאבי הטבע החומרי. יצר ההשתלטות הזה והתשוקה לעינוג חושים מהווים גדול אויביה של הנשמה המותנית. אלא שבכוחה של תודעת קְרּישְׁנַּה לרסן את החושים החומריים, המֶחשָב והתבונה. לא נחוץ לנטוש באופן פתאומי עבודה או חובות; פיתוח הדרגתי של תודעת קְרּישְׁנַּה מרומם לנשגב ומחסן מפני השפעתם של המֶחשָב והחושים החומריים. זאת באמצעות תבונה יציבה שמכווּנת לעבר העצמי הטהור. זוהי תמצית הפרק השלישי. מי ששרוי בשלב בלתי בוגר של קיום חומרי, שום לימוד שכלתני ספקולטיבי, גם לא ניסיון מלאכותי לשלוט בחושים באמצעות תנוחות יוגה למיניהן, לא יקדמו אותו לעבר חיים רוחניים. עליו לתרגל תודעת קְרּישְׁנַּה באמצעות התבונה הנעלה.




בזאת מסתיימות התעמקויות בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה בפרק השלישי של שְׂרִימַד-בְּהַגַוַד-גִיתָא שדן בקַרְמַה-יוגה.


ב.ג. 3.42 ב.ג. 3.42 - ב.ג. 4.1 ב.ג. 4.1