HE/BG 4.1

א.צ'. בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה סְוָאמִי פְּרַבְּהוּפָּאדַה


פסוק 1

श्रीभगवानुवाच ।
इमं विवस्वते योगं प्रोक्तवानहमव्ययम् ।
विवस्वान्मनवे प्राह मनुरिक्ष्वाकवेऽब्रवीत् ॥१॥
שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה
אימַםּ ויוַסְוַתֵא יוֹגַםּ פְּרוֹקְתַוָאן אַהַם אַוְיַיַם
ויוַסְוָאן מַנַוֵא פְּרָאהַה מַנוּר איקְשְׁוָאקַוֵא ׳בְּרַוִית

מילה אחרי מילה

שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ׳ה—אישיות אלוה העילאי אמר; אימַם—הזה; ויוַסְוַתֵא—לאל השמש; יוֹגַם—את המדע של היחסים עם העליון; פְּרוֹקְתַוָאן—הוריתי; אַהַם—אני; אַוְיַיַם—בלתי נכחד; ויוַסְוָאן—ויוַסְוָאן (שמו של אל השמש); מַנַוֵא—לאבי האנושות (ששמו וַיְוַסְוַתַה); פְּרָאהַה—אמר; מַנוּהּ—אבי האנושות; איקְשְׁוָאקַוֵא—למלך איקְשְׁוָאקוּ; אַבְּרַוִית—אמר.

תרגום

אישיות אלוה, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה, אמר: אני הוריתי מדע בלתי נכחד זה של יוגה לאל השמש, ויוַסְוָאן, ויוַסְוָאן הורה אותו למַנוּ, אבי האנושות, ומַנוּ הורה אותו לאיקְשְׁוָאקוּ.

התעמקות

אלו הן תולדותיה של הבְּהַגַוַד-גִיתָא; זו נמסרה בימי קדם לשליטי הכוכבים כולם, החל מכוכב השמש. מלכי הכוכבים תפקידם לגונן על התושבים, וכדי למשול באלה ולגונן עליהם מפני השיעבוד לתאווה עליהם לדעת את מדע הבְּהַגַוַד-גִיתָא. חיי אדם נועדו לפיתוח ידע רוחני, או הבנת היחסים הנצחיים עם אישיות אלוה. מכאן שחובתם של שליטי המדינות והכוכבים להורות מסר זה לאזרחים באמצעות חינוך, תרבות והתמסרות לאלוהים. במילים אחרות, אלה אמורים להפיץ את המדע של תודעת קְרּישְׁנַּה. על בסיס המדע החשוב הזה, יוכלו אז האנשים לבחור בנתיב ההצלחה, ולנצל כראוי את ההזדמנות המיוחדת שבגוף אנוש.

בעידן זה אל השמש ידוע כויוַסְוָאן, מלך השמש. השמש היא מקור כל הכוכבים שבמערכת השמש. בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא (5.52) נאמר:

יַץ׳-צַ׳קְשׁוּר אֵשַׁה סַויתָא סַקַלַה-גְרַהָאנָּאםּ
רָאגָ׳א סַמַסְתַה-סוּרַה-מֻוּרְתיר אַשֵׂשַׁה-תֵגָ׳אהּ
יַסְיָאגְ׳נַֿיָא בְּהְרַמַתי סַמְבְּהְרּיתַה-קָאלַה-צַ׳קְרוֹ
גוֹוינְדַם אָדי-פּוּרוּשַׁםּ תַם אַהַםּ בְּהַגָ׳אמי

בְּרַהְמָא אומר, "הינני סוגד לאישיות אלוה, גוֹוינְדַה (קְרּישְׁנַּה). הוא הנו האישיות המקורית, שלפקודתו נמלא השמש, מלך הכוכבים כולם, באון וחום אדירים. השמש מייצג את עינו של אלוהים ונע במסלולו לפקודתו."

השמש הוא מלך כל הכוכבים ומספק להם חום ואור. מושל בו אל השמש (שכיום הוא ויוַסְוָאן). השמש סובב במסלולו לפקודתו של קְרּישְׁנַּה, וקְרּישְׁנַּה בחר בויוַסְוָאן להיות תלמידו הראשון במדע הבְּהַגַוַד-גִיתָא. הגִיתָא אינה חיבור ספקולטיבי, שנועד לשמש במה לדעותיהם של מלומדים ארציים חסרי חשיבות, אלא ספר שמהווה פסגת הידע עוד משחר ימי העולם.

המַהָאבְּהָארַתַה (שָׂאנְתי-פַּרְוַה 348.52-51) מגולל את תולדות הגִיתָא:

תרֵתָא-יוּגָאדַוּ צַ׳ה תַתוֹ ויוַסְוָאן מַנַוֵא דַדַוּ
מַנוּשׂ צַ׳ה לוֹקַה-בְּהְרּיתְי-אַרְתְהַםּ סוּתָאיֵקְשְׁוָאקַוֵא דַדַוּ
איקְשְׁוָאקוּנָּא צַ׳ה קַתְהיתוֹ וְיָאפְּיַה לוֹקָאן אַוַסְתְהיתַהּ

"בראשית עידן תְרֵתָא-יוּגַה מסר ויוַסְוָאן את מדע היחסים עם העליון למַנוּ. מַנוּ, אבי המין האנושי, העבירו לבנו, איקְשְׁוָאקוּ מַהָארָאגַ'ה, שמלך על כדור הארץ, והיה אבי שושלת הרַגְהוּ, שאחר כך הופיע בה שְׂרִי רָאמַצַ'נְדְרַה. מכאן שהבְּהַגַוַד-גִיתָא קיימת בחברה האנושית מזמנו של מַהָארָאגַ'ה איקְשְׁוָאקוּ."

כיום עברנו כבר 5,000 שנה מקַלי-יוּגַה, שנמשכת 432,000 שנה. לפניה היתה דְוָאפַּרַה-יוּגַה (800,000 שנה), ולפניה תְרֵתָא-יוּגה (1,200,000 שנה). מכאן שבערך לפני 2,005,000 שנה הגיד מַנוּ את הבְּהַגַוַד-גִיתָא לתלמידו ובנו, מַהָארָאגַ'ה איקְשְׁוָאקוּ, מלך כדור הארץ. חייו של מַנוּ הנוכחי נמשכים כ-305,300,000 שנה, שמהן עברו כבר 120,400,000 שנה. אם נניח שקְרּישְׁנַּה הגיד את הגִיתָא לתלמידו, ויוַסְוָאן, לפני הולדתו של מַנוּ, הרי שבהערכה גסה, זו דוברה לפחות לפני 120,400,000 שנה. בנוסף, בחברה האנושית היא ידועה כבר כשני מליון שנה. לפני חמשת אלפים שנה שב האל והגידה לאַרְג'וּנַה. זוהי הערכה גסה של תולדות הגִיתָא, על-פי הגִיתָא עצמה, ולפי גירסת דוברה, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. הבְּהַגַוַד-גִיתָא דוברה לאל-השמש ויוַסְוָאן כיוון שגם הוא קְשַׁתְרייַה, ואבי כל הקְשַׁתְרייות שבשושלת השמש, הסֻוּרְיַה-וַמְּשַׂה. הבְּהַגַוַד-גִיתָא אינה שונה מהוֵדות, שהרי דוברה על-ידי אישיות אלוה. מכאן שהידע שמכילה הוא אַפַּוּרוּשֵׁיַה, או על-אנושי. מאחר שהוראות הוֵדות מתקבלות כפי שהן, ללא פרשנות אנושית ארצית, הרי שאין גם לפרש את הגִיתָא, אלא לקבלה כפי שהיא. שייפרשו להם הפולמוסנים והמתנצחים הארציים את הגִיתָא כלבבם, אלא שספריהם אינם בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא. את הבְּהַגַוַד-גִיתָא צריך לקבל כפי שהיא, דרך שושלת המורים; כאן מתואר שהאל הגידה לאל-השמש, הלה הגידה לבנו מַנוּ, ומַנוּ הגידה לבנו איקְשְׁוָאקוּ.